| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
בני אם־ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ |
| 2. |
נוקשת באמרי־פיך נלכדת באמרי־פיך׃ |
| 3. |
עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף־רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ |
| 4. |
אל־תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ |
| 5. |
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ |
| 6. |
לך־אל־נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ |
| 7. |
אשר אין־לה קצין שטר ומשל׃ |
| 8. |
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ |
| 9. |
עד־מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ |
| 10. |
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ |
| 11. |
ובא־כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ |
| 12. |
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ |
| 13. |
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ |
| 14. |
תהפכות בלבו חרש רע בכל־עת מדנים ישלח׃ |
| 15. |
על־כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ |
| 16. |
שש־הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ |
| 17. |
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם־נקי׃ |
| 18. |
לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ |
| 19. |
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ |
| 20. |
נצר בני מצות אביך ואל־תטש תורת אמך׃ |
| 21. |
קשרם על־לבך תמיד ענדם על־גרגרתך׃ |
| 22. |
בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ |
| 23. |
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ |
| 24. |
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ |
| 25. |
אל־תחמד יפיה בלבבך ואל־תקחך בעפעפיה׃ |
| 26. |
כי בעד־אשה זונה עד־ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ |
| 27. |
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ |
| 28. |
אם־יהלך איש על־הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ |
| 29. |
כן הבא אל־אשת רעהו לא ינקה כל־הנגע בה׃ |
| 30. |
לא־יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ |
| 31. |
ונמצא ישלם שבעתים את־כל־הון ביתו יתן׃ |
| 32. |
נאף אשה חסר־לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ |
| 33. |
נגע־וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ |
| 34. |
כי־קנאה חמת־גבר ולא־יחמול ביום נקם׃ |
| 35. |
לא־ישא פני כל־כפר ולא־יאבה כי תרבה־שחד׃ |