hebrew | |
---|---|
1. |
דברי קהלת בן־דוד מלך בירושלם׃ |
2. |
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ |
3. |
מה־יתרון לאדם בכל־עמלו שיעמל תחת השמש׃ |
4. |
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ |
5. |
וזרח השמש ובא השמש ואל־מקומו שואף זורח הוא שם׃ |
6. |
הולך אל־דרום וסובב אל־צפון סובב סבב הולך הרוח ועל־סביבתיו שב הרוח׃ |
7. |
כל־הנחלים הלכים אל־הים והים איננו מלא אל־מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ |
8. |
כל־הדברים יגעים לא־יוכל איש לדבר לא־תשבע עין לראות ולא־תמלא אזן משמע׃ |
9. |
מה־שהיה הוא שיהיה ומה־שנעשה הוא שיעשה ואין כל־חדש תחת השמש׃ |
10. |
יש דבר שיאמר ראה־זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ |
11. |
אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא־יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ |
12. |
אני קהלת הייתי מלך על־ישראל בירושלם׃ |
13. |
ונתתי את־לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל־אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ |
14. |
ראיתי את־כל־המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ |
15. |
מעות לא־יוכל לתקן וחסרון לא־יוכל להמנות׃ |
16. |
דברתי אני עם־לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל־אשר־ היה לפני על־ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ |
17. |
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם־זה הוא רעיון רוח׃ |
18. |
כי ברב חכמה רב־כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ |