| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
אמרתי אני בלבי לכה־נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם־הוא הבל׃ |
| 2. |
לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה־זה עשה׃ |
| 3. |
תרתי בלבי למשוך ביין את־בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר־אראה אי־זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃ |
| 4. |
הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃ |
| 5. |
עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל־פרי׃ |
| 6. |
עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃ |
| 7. |
קניתי עבדים ושפחות ובני־בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם׃ |
| 8. |
כנסתי לי גם־כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות׃ |
| 9. |
וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי׃ |
| 10. |
וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא־מנעתי את־לבי מכל־שמחה כי־ לבי שמח מכל־עמלי וזה־היה חלקי מכל־עמלי׃ |
| 11. |
ופניתי אני בכל־מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃ |
| 12. |
ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר־כבר עשוהו׃ |
| 13. |
וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן־הסכלות כיתרון האור מן־החשך׃ |
| 14. |
החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם־אני שמקרה אחד יקרה את־כלם׃ |
| 15. |
ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם־אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם־זה הבל׃ |
| 16. |
כי אין זכרון לחכם עם־הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם־הכסיל׃ |
| 17. |
ושנאתי את־החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי־הכל הבל ורעות רוח׃ |
| 18. |
ושנאתי אני את־כל־עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי׃ |
| 19. |
ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל־עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם־זה הבל׃ |
| 20. |
וסבותי אני ליאש את־לבי על כל־העמל שעמלתי תחת השמש׃ |
| 21. |
כי־יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל־בו יתננו חלקו גם־זה הבל ורעה רבה׃ |
| 22. |
כי מה־הוה לאדם בכל־עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃ |
| 23. |
כי כל־ימיו מכאבים וכעס ענינו גם־בלילה לא־שכב לבו גם־זה הבל הוא׃ |
| 24. |
אין־טוב באדם שיאכל ושתה והראה את־נפשו טוב בעמלו גם־זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃ |
| 25. |
כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃ |
| 26. |
כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח׃ |