| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
משא מדבר־ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ |
| 2. |
חזות קשה הגד־לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל־ אנחתה השבתי׃ |
| 3. |
על־כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ |
| 4. |
תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ |
| 5. |
ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ |
| 6. |
כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ |
| 7. |
וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב־קשב׃ |
| 8. |
ויקרא אריה על־מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל־משמרתי אנכי נצב כל־הלילות׃ |
| 9. |
והנה־זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל־ פסילי אלהיה שבר לארץ׃ |
| 10. |
מדשתי ובן־גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ |
| 11. |
משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה־מלילה שמר מה־מליל׃ |
| 12. |
אמר שמר אתה בקר וגם־לילה אם־תבעיון בעיו שבו אתיו׃ |
| 13. |
משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃ |
| 14. |
לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃ |
| 15. |
כי־מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ |
| 16. |
כי־כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל־כבוד קדר׃ |
| 17. |
ושאר מספר־קשת גבורי בני־קדר ימעטו כי יהוה אלהי־ישראל דבר׃ |