hebrew | |
---|---|
1. |
משא גיא חזיון מה־לך אפוא כי־עלית כלך לגגות׃ |
2. |
תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי־חרב ולא מתי מלחמה׃ |
3. |
כל־קציניך נדדו־יחד מקשת אסרו כל־נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃ |
4. |
על־כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל־תאיצו לנחמני על־שד בת־עמי׃ |
5. |
כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל־ההר׃ |
6. |
ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃ |
7. |
ויהי מבחר־עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃ |
8. |
ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל־נשק בית היער׃ |
9. |
ואת בקיעי עיר־דוד ראיתם כי־רבו ותקבצו את־מי הברכה התחתונה׃ |
10. |
ואת־בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃ |
11. |
ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל־עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃ |
12. |
ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃ |
13. |
והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃ |
14. |
ונגלה באזני יהוה צבאות אם־יכפר העון הזה לכם עד־תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ |
15. |
כה אמר אדני יהוה צבאות לך־בא אל־הסכן הזה על־שבנא אשר על־ הבית׃ |
16. |
מה־לך פה ומי לך פה כי־חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃ |
17. |
הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃ |
18. |
צנוף יצנפך צנפה כדור אל־ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃ |
19. |
והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃ |
20. |
והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן־חלקיהו׃ |
21. |
והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃ |
22. |
ונתתי מפתח בית־דוד על־שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃ |
23. |
ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃ |
24. |
ותלו עליו כל כבוד בית־אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל־כלי הנבלים׃ |
25. |
ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר־עליה כי יהוה דבר׃ |