| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על־שנה חגים ינקפו׃ |
| 2. |
והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃ |
| 3. |
וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃ |
| 4. |
ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃ |
| 5. |
והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃ |
| 6. |
מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃ |
| 7. |
והיה כחלום חזון לילה המון כל־הגוים הצבאים על־אריאל וכל־צביה ומצדתה והמציקים לה׃ |
| 8. |
והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל־הגוים הצבאים על־הר ציון׃ |
| 9. |
התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא־יין נעו ולא שכר׃ |
| 10. |
כי־נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את־עיניכם את־הנביאים ואת־ ראשיכם החזים כסה׃ |
| 11. |
ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר־יתנו אתו אל־יודע הספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃ |
| 12. |
ונתן הספר על אשר לא־ידע ספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא ידעתי ספר׃ |
| 13. |
ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃ |
| 14. |
לכן הנני יוסף להפליא את־העם־הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃ |
| 15. |
הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃ |
| 16. |
הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃ |
| 17. |
הלוא־עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃ |
| 18. |
ושמעו ביום־ההוא החרשים דברי־ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃ |
| 19. |
ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃ |
| 20. |
כי־אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל־שקדי און׃ |
| 21. |
מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃ |
| 22. |
לכן כה־אמר יהוה אל־בית יעקב אשר פדה את־אברהם לא־עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃ |
| 23. |
כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את־קדוש יעקב ואת־אלהי ישראל יעריצו׃ |
| 24. |
וידעו תעי־רוח בינה ורוגנים ילמדו־לקח׃ |