hebrew | |
---|---|
1. |
אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן־שמן׃ |
2. |
ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם־יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ |
3. |
ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו־נא ביני ובין כרמי׃ |
4. |
מה־לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ |
5. |
ועתה אודיעה־נא אתכם את אשר־אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ |
6. |
ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃ |
7. |
כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃ |
8. |
הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃ |
9. |
באזני יהוה צבאות אם־לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃ |
10. |
כי עשרת צמדי־כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃ |
11. |
הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃ |
12. |
והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃ |
13. |
לכן גלה עמי מבלי־דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃ |
14. |
לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי־חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃ |
15. |
וישח אדם וישפל־איש ועיני גבהים תשפלנה׃ |
16. |
ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃ |
17. |
ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃ |
18. |
הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃ |
19. |
האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃ |
20. |
הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃ |
21. |
הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃ |
22. |
הוי גבורים לשתות יין ואנשי־חיל למסך שכר׃ |
23. |
מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃ |
24. |
לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש־ישראל נאצו׃ |
25. |
על־כן חרה אף־יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ |
26. |
ונשא־נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃ |
27. |
אין־עיף ואין־כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃ |
28. |
אשר חציו שנונים וכל־קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃ |
29. |
שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃ |
30. |
וינהם עליו ביום ההוא כנהמת־ים ונבט לארץ והנה־חשך צר ואור חשך בעריפיה׃ |