| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
בשנת־מות המלך עזיהו ואראה את־אדני ישב על־כסא רם ונשא ושוליו מלאים את־ההיכל׃ |
| 2. |
שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׃ |
| 3. |
וקרא זה אל־זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל־הארץ כבודו׃ |
| 4. |
וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן׃ |
| 5. |
ואמר אוי־לי כי־נדמיתי כי איש טמא־שפתים אנכי ובתוך עם־טמא שפתים אנכי יושב כי את־המלך יהוה צבאות ראו עיני׃ |
| 6. |
ויעף אלי אחד מן־השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח׃ |
| 7. |
ויגע על־פי ויאמר הנה נגע זה על־שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר׃ |
| 8. |
ואשמע את־קול אדני אמר את־מי אשלח ומי ילך־לנו ואמר הנני שלחני׃ |
| 9. |
ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל־תבינו וראו ראו ואל־תדעו׃ |
| 10. |
השמן לב־העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן־יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ |
| 11. |
ואמר עד־מתי אדני ויאמר עד אשר אם־שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃ |
| 12. |
ורחק יהוה את־האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃ |
| 13. |
ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃ |