| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד־יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער׃ |
| 2. |
וראו גוים צדקך וכל־מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו׃ |
| 3. |
והיית עטרת תפארת ביד־יהוה וצנוף מלוכה בכף־אלהיך׃ |
| 4. |
לא־יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא־יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי־ בה ולארצך בעולה כי־חפץ יהוה בך וארצך תבעל׃ |
| 5. |
כי־יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על־כלה ישיש עליך אלהיך׃ |
| 6. |
על־חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל־היום וכל־הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את־יהוה אל־דמי לכם׃ |
| 7. |
ואל־תתנו דמי לו עד־יכונן ועד־ישים את־ירושלם תהלה בארץ׃ |
| 8. |
נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם־אתן את־דגנך עוד מאכל לאיביך ואם־ישתו בני־נכר תירושך אשר יגעת בו׃ |
| 9. |
כי מאספיו יאכלהו והללו את־יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי׃ |
| 10. |
עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על־העמים׃ |
| 11. |
הנה יהוה השמיע אל־קצה הארץ אמרו לבת־ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃ |
| 12. |
וקראו להם עם־הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה׃ |