hebrew | |
---|---|
1. |
מי־זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃ |
2. |
מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃ |
3. |
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין־איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על־בגדי וכל־מלבושי אגאלתי׃ |
4. |
כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃ |
5. |
ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃ |
6. |
ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃ |
7. |
חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר־גמלנו יהוה ורב־טוב לבית ישראל אשר־גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃ |
8. |
ויאמר אך־עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃ |
9. |
בכל־צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל־ימי עולם׃ |
10. |
והמה מרו ועצבו את־רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם־בם׃ |
11. |
ויזכר ימי־עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את־רוח קדשו׃ |
12. |
מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃ |
13. |
מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃ |
14. |
כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃ |
15. |
הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃ |
16. |
כי־אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃ |
17. |
למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃ |
18. |
למצער ירשו עם־קדשך צרינו בוססו מקדשך׃ |
19. |
היינו מעולם לא־משלת בם |