hebrew | |
---|---|
1. |
ויאמר יהוה אלי קח־לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃ |
2. |
ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו׃ |
3. |
ואקרב אל־הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃ |
4. |
כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את־חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃ |
5. |
ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃ |
6. |
יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את־רצין ובן־ רמליהו׃ |
7. |
ולכן הנה אדני מעלה עליהם את־מי הנהר העצומים והרבים את־מלך אשור ואת־כל־כבודו ועלה על־כל־אפיקיו והלך על־כל־גדותיו׃ |
8. |
וחלף ביהודה שטף ועבר עד־צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב־ ארצך עמנו אל׃ |
9. |
רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי־ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃ |
10. |
עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃ |
11. |
כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם־הזה לאמר׃ |
12. |
לא־תאמרון קשר לכל אשר־יאמר העם הזה קשר ואת־מוראו לא־תיראו ולא תעריצו׃ |
13. |
את־יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃ |
14. |
והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃ |
15. |
וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ |
16. |
צור תעודה חתום תורה בלמדי׃ |
17. |
וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי־לו׃ |
18. |
הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃ |
19. |
וכי־יאמרו אליכם דרשו אל־האבות ואל־הידענים המצפצפים והמהגים הלוא־עם אל־אלהיו ידרש בעד החיים אל־המתים׃ |
20. |
לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשר אין־לו שחר׃ |
21. |
ועבר בה נקשה ורעב והיה כי־ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃ |
22. |
ואל־ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃ |