| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר יהוה אלי אם־יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל־העם הזה שלח מעל־פני ויצאו׃ |
| 2. |
והיה כי־יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה־אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃ |
| 3. |
ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם־יהוה את־החרב להרג ואת־הכלבים לסחב ואת־עוף השמים ואת־בהמת הארץ לאכל ולהשחית׃ |
| 4. |
ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן־יחזקיהו מלך יהודה על אשר־עשה בירושלם׃ |
| 5. |
כי מי־יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך׃ |
| 6. |
את נטשת אתי נאם־יהוה אחור תלכי ואט את־ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃ |
| 7. |
ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את־עמי מדרכיהם לוא־שבו׃ |
| 8. |
עצמו־לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על־אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃ |
| 9. |
אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם־יהוה׃ |
| 10. |
אוי־לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל־הארץ לא־נשיתי ולא־ נשו־בי כלה מקללוני׃ |
| 11. |
אמר יהוה אם־לא שרותך לטוב אם־לוא הפגעתי בך בעת־רעה ובעת צרה את־האיב׃ |
| 12. |
הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת׃ |
| 13. |
חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל־חטאותיך ובכל־גבוליך׃ |
| 14. |
והעברתי את־איביך בארץ לא ידעת כי־אש קדחה באפי עליכם תוקד׃ |
| 15. |
אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל־לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה׃ |
| 16. |
נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי־נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות׃ |
| 17. |
לא־ישבתי בסוד־משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי־זעם מלאתני׃ |
| 18. |
למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃ |
| 19. |
לכן כה־אמר יהוה אם־תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם־תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא־תשוב אליהם׃ |
| 20. |
ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא־יוכלו לך כי־ אתך אני להושיעך ולהצילך נאם־יהוה׃ |
| 21. |
והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים׃ |