| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על־לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם׃ |
| 2. |
כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על־עץ רענן על גבעות הגבהות׃ |
| 3. |
הררי בשדה חילך כל־אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל־גבוליך׃ |
| 4. |
ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את־איביך בארץ אשר לא־ ידעת כי־אש קדחתם באפי עד־עולם תוקד׃ |
| 5. |
כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן־יהוה יסור לבו׃ |
| 6. |
והיה כערער בערבה ולא יראה כי־יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃ |
| 7. |
ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃ |
| 8. |
והיה כעץ שתול על־מים ועל־יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי־יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃ |
| 9. |
עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃ |
| 10. |
אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו׃ |
| 11. |
קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃ |
| 12. |
כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃ |
| 13. |
מקוה ישראל יהוה כל־עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים־חיים את־יהוה׃ |
| 14. |
רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃ |
| 15. |
הנה־המה אמרים אלי איה דבר־יהוה יבוא נא׃ |
| 16. |
ואני לא־אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃ |
| 17. |
אל־תהיה־לי למחתה מחסי־אתה ביום רעה׃ |
| 18. |
יבשו רדפי ואל־אבשה אני יחתו המה ואל־אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃ |
| 19. |
כה־אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני־עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃ |
| 20. |
ואמרת אליהם שמעו דבר־יהוה מלכי יהודה וכל־יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה׃ |
| 21. |
כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל־תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃ |
| 22. |
ולא־תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל־מלאכה לא תעשו וקדשתם את־ יום השבת כאשר צויתי את־אבותיכם׃ |
| 23. |
ולא שמעו ולא הטו את־אזנם ויקשו את־ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר׃ |
| 24. |
והיה אם־שמע תשמעון אלי נאם־יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את־יום השבת לבלתי עשות־בה כל־מלאכה׃ |
| 25. |
ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על־כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר־הזאת לעולם׃ |
| 26. |
ובאו מערי־יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן־השפלה ומן־ ההר ומן־הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה׃ |
| 27. |
ואם־לא תשמעו אלי לקדש את־יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃ |