| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 2. |
הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃ |
| 3. |
קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל־אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם־ יהוה׃ |
| 4. |
שמעו דבר־יהוה בית יעקב וכל־משפחות בית ישראל׃ |
| 5. |
כה אמר יהוה מה־מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃ |
| 6. |
ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא־עבר בה איש ולא־ישב אדם שם׃ |
| 7. |
ואביא אתכם אל־ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את־ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃ |
| 8. |
הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא־יועלו הלכו׃ |
| 9. |
לכן עד אריב אתכם נאם־יהוה ואת־בני בניכם אריב׃ |
| 10. |
כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃ |
| 11. |
ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃ |
| 12. |
שמו שמים על־זאת ושערו חרבו מאד נאם־יהוה׃ |
| 13. |
כי־שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא־יכלו המים׃ |
| 14. |
העבד ישראל אם־יליד בית הוא מדוע היה לבז׃ |
| 15. |
עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃ |
| 16. |
גם־בני־נף ותחפנס ירעוך קדקד׃ |
| 17. |
הלוא־זאת תעשה־לך עזבך את־יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃ |
| 18. |
ועתה מה־לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה־לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃ |
| 19. |
תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי־רע ומר עזבך את־יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם־אדני יהוה צבאות׃ |
| 20. |
כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על־כל־ גבעה גבהה ותחת כל־עץ רענן את צעה זנה׃ |
| 21. |
ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃ |
| 22. |
כי אם־תכבסי בנתר ותרבי־לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃ |
| 23. |
איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃ |
| 24. |
פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל־מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃ |
| 25. |
מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי־אהבתי זרים ואחריהם אלך׃ |
| 26. |
כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃ |
| 27. |
אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי־פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃ |
| 28. |
ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם־יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃ |
| 29. |
למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם־יהוה׃ |
| 30. |
לשוא הכיתי את־בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃ |
| 31. |
הדור אתם ראו דבר־יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא־נבוא עוד אליך׃ |
| 32. |
התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃ |
| 33. |
מה־תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את־הרעות למדתי את־דרכיך׃ |
| 34. |
גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא־במחתרת מצאתים כי על־כל־אלה׃ |
| 35. |
ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על־אמרך לא חטאתי׃ |
| 36. |
מה־תזלי מאד לשנות את־דרכך גם ממצרים תבושי כאשר־בשת מאשור׃ |
| 37. |
גם מאת זה תצאי וידיך על־ראשך כי־מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃ |