| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את־ פשחור בן־מלכיה ואת־צפניה בן־מעשיה הכהן לאמר׃ |
| 2. |
דרש־נא בעדנו את־יהוה כי נבוכדראצר מלך־בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל־נפלאתיו ויעלה מעלינו׃ |
| 3. |
ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל־צדקיהו׃ |
| 4. |
כה־אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את־כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את־מלך בבל ואת־הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל־תוך העיר הזאת׃ |
| 5. |
ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃ |
| 6. |
והכיתי את־יושבי העיר הזאת ואת־האדם ואת־הבהמה בדבר גדול ימתו׃ |
| 7. |
ואחרי־כן נאם־יהוה אתן את־צדקיהו מלך־יהודה ואת־עבדיו ואת־העם ואת־הנשארים בעיר הזאת מן־הדבר מן־החרב ומן־הרעב ביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי־חרב לא־יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם׃ |
| 8. |
ואל־העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את־דרך החיים ואת־ דרך המות׃ |
| 9. |
הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על־הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה־לו נפשו לשלל׃ |
| 10. |
כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם־יהוה ביד־מלך בבל תנתן ושרפה באש׃ |
| 11. |
ולבית מלך יהודה שמעו דבר־יהוה׃ |
| 12. |
בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן־ תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃ |
| 13. |
הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם־יהוה האמרים מי־יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃ |
| 14. |
ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם־יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל־ סביביה׃ |