| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
כה אמר יהוה רד בית־מלך יהודה ודברת שם את־הדבר הזה׃ |
| 2. |
ואמרת שמע דבר־יהוה מלך יהודה הישב על־כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה׃ |
| 3. |
כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל־תנו אל־תחמסו ודם נקי אל־תשפכו במקום הזה׃ |
| 4. |
כי אם־עשו תעשו את־הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על־כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו׃ |
| 5. |
ואם לא תשמעו את־הדברים האלה בי נשבעתי נאם־יהוה כי־לחרבה יהיה הבית הזה׃ |
| 6. |
כי־כה אמר יהוה על־בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם־לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה׃ |
| 7. |
וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על־האש׃ |
| 8. |
ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל־רעהו על־מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃ |
| 9. |
ואמרו על אשר עזבו את־ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום׃ |
| 10. |
אל־תבכו למת ואל־תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את־ ארץ מולדתו׃ |
| 11. |
כי כה אמר־יהוה אל־שלם בן־יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן־המקום הזה לא־ישוב שם עוד׃ |
| 12. |
כי במקום אשר־הגלו אתו שם ימות ואת־הארץ הזאת לא־יראה עוד׃ |
| 13. |
הוי בנה ביתו בלא־צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן־לו׃ |
| 14. |
האמר אבנה־לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר׃ |
| 15. |
התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃ |
| 16. |
דן דין־עני ואביון אז טוב הלוא־היא הדעת אתי נאם־יהוה׃ |
| 17. |
כי אין עיניך ולבך כי אם־על־בצעך ועל דם־הנקי לשפוך ועל־העשק ועל־המרוצה לעשות׃ |
| 18. |
לכן כה־אמר יהוה אל־יהויקים בן־יאשיהו מלך יהודה לא־יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא־יספדו לו הוי אדון והוי הדה׃ |
| 19. |
קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם׃ |
| 20. |
עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל־ מאהביך׃ |
| 21. |
דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא־שמעת בקולי׃ |
| 22. |
כל־רעיך תרעה־רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃ |
| 23. |
ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה־נחנת בבא־לך חבלים חיל כילדה׃ |
| 24. |
חי־אני נאם־יהוה כי אם־יהיה כניהו בן־יהויקים מלך יהודה חותם על־יד ימיני כי משם אתקנך׃ |
| 25. |
ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר־אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד הכשדים׃ |
| 26. |
והטלתי אתך ואת־אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא־ילדתם שם ושם תמותו׃ |
| 27. |
ועל־הארץ אשר־הם מנשאים את־נפשם לשוב שם שמה לא ישובו׃ |
| 28. |
העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם־כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על־הארץ אשר לא־ידעו׃ |
| 29. |
ארץ ארץ ארץ שמעי דבר־יהוה׃ |
| 30. |
כה אמר יהוה כתבו את־האיש הזה ערירי גבר לא־יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על־כסא דוד ומשל עוד ביהודה׃ |