| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך־יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן־עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל־העם לאמר׃ |
| 2. |
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את־על מלך בבל׃ |
| 3. |
בעוד שנתים ימים אני משיב אל־המקום הזה את־כל־כלי בית יהוה אשר לקח נבוכדנאצר מלך־בבל מן־המקום הזה ויביאם בבל׃ |
| 4. |
ואת־יכניה בן־יהויקים מלך־יהודה ואת־כל־גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל־המקום הזה נאם־יהוה כי אשבר את־על מלך בבל׃ |
| 5. |
ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל־העם העמדים בבית יהוה׃ |
| 6. |
ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את־דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית־יהוה וכל־הגולה מבבל אל־המקום הזה׃ |
| 7. |
אך־שמע־נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל־העם׃ |
| 8. |
הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן־העולם וינבאו אל־ארצות רבות ועל־ ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר׃ |
| 9. |
הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר־שלחו יהוה באמת׃ |
| 10. |
ויקח חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו׃ |
| 11. |
ויאמר חנניה לעיני כל־העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את־על נבכדנאצר מלך־בבל בעוד שנתים ימים מעל־צואר כל־הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו׃ |
| 12. |
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את־המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר׃ |
| 13. |
הלוך ואמרת אל־חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל׃ |
| 14. |
כי כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על־צואר כל־ הגוים האלה לעבד את־נבכדנאצר מלך־בבל ועבדהו וגם את־חית השדה נתתי לו׃ |
| 15. |
ויאמר ירמיה הנביא אל־חנניה הנביא שמע־נא חנניה לא־שלחך יהוה ואתה הבטחת את־העם הזה על־שקר׃ |
| 16. |
לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי־סרה דברת אל־יהוה׃ |
| 17. |
וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי׃ |