| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם אל־יתר זקני הגולה ואל־הכהנים ואל־הנביאים ואל־כל־העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה׃ |
| 2. |
אחרי צאת יכניה־המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם׃ |
| 3. |
ביד אלעשה בן־שפן וגמריה בן־חלקיה אשר שלח צדקיה מלך־יהודה אל־ נבוכדנאצר מלך בבל בבלה לאמר׃ |
| 4. |
כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל־הגולה אשר־הגליתי מירושלם בבלה׃ |
| 5. |
בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את־פרין׃ |
| 6. |
קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת־בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו־שם ואל־תמעטו׃ |
| 7. |
ודרשו את־שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל־יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום׃ |
| 8. |
כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל־ישיאו לכם נביאיכם אשר־ בקרבכם וקסמיכם ואל־תשמעו אל־חלמתיכם אשר אתם מחלמים׃ |
| 9. |
כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם־יהוה׃ |
| 10. |
כי־כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את־דברי הטוב להשיב אתכם אל־המקום הזה׃ |
| 11. |
כי אנכי ידעתי את־המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם־יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃ |
| 12. |
וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃ |
| 13. |
ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל־לבבכם׃ |
| 14. |
ונמצאתי לכם נאם־יהוה ושבתי את־שביתכם וקבצתי אתכם מכל־הגוים ומכל־המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם־יהוה והשבתי אתכם אל־המקום אשר־הגליתי אתכם משם׃ |
| 15. |
כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה׃ |
| 16. |
כי־כה אמר יהוה אל־המלך היושב אל־כסא דוד ואל־כל־העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא־יצאו אתכם בגולה׃ |
| 17. |
כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את־החרב את־הרעב ואת־הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא־תאכלנה מרע׃ |
| 18. |
ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל־הגוים אשר־הדחתים שם׃ |
| 19. |
תחת אשר־לא־שמעו אל־דברי נאם־יהוה אשר שלחתי אליהם את־עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם־יהוה׃ |
| 20. |
ואתם שמעו דבר־יהוה כל־הגולה אשר־שלחתי מירושלם בבלה׃ |
| 21. |
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל־אחאב בן־קוליה ואל־צדקיהו בן־ מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך־בבל והכם לעיניכם׃ |
| 22. |
ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר־קלם מלך־בבל באש׃ |
| 23. |
יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את־נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע ועד נאם־יהוה׃ |
| 24. |
ואל־שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר׃ |
| 25. |
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל־כל־העם אשר בירושלם ואל־צפניה בן־מעשיה הכהן ואל כל־ הכהנים לאמר׃ |
| 26. |
יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל־איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל־המהפכת ואל־הצינק׃ |
| 27. |
ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם׃ |
| 28. |
כי על־כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את־פריהן׃ |
| 29. |
ויקרא צפניה הכהן את־הספר הזה באזני ירמיהו הנביא׃ |
| 30. |
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמר׃ |
| 31. |
שלח על־כל־הגולה לאמר כה אמר יהוה אל־שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על־שקר׃ |
| 32. |
לכן כה־אמר יהוה הנני פקד על־שמעיה הנחלמי ועל־זרעו לא־יהיה לו איש יושב בתוך־העם הזה ולא־יראה בטוב אשר־אני עשה־לעמי נאם־יהוה כי־סרה דבר על־יהוה׃ |