| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ |
| 2. |
כה־אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב־לך את כל־הדברים אשר־דברתי אליך אל־ספר׃ |
| 3. |
כי הנה ימים באים נאם־יהוה ושבתי את־שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל־הארץ אשר־נתתי לאבותם וירשוה׃ |
| 4. |
ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל־ישראל ואל־יהודה׃ |
| 5. |
כי־כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃ |
| 6. |
שאלו־נא וראו אם־ילד זכר מדוע ראיתי כל־גבר ידיו על־חלציו כיולדה ונהפכו כל־פנים לירקון׃ |
| 7. |
הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת־צרה היא ליעקב וממנה יושע׃ |
| 8. |
והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא־יעבדו־בו עוד זרים׃ |
| 9. |
ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם׃ |
| 10. |
ואתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה ואל־תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד׃ |
| 11. |
כי־אתך אני נאם־יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל־הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא־אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ |
| 12. |
כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃ |
| 13. |
אין־דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך׃ |
| 14. |
כל־מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃ |
| 15. |
מה־תזעק על־שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃ |
| 16. |
לכן כל־אכליך יאכלו וכל־צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל־בזזיך אתן לבז׃ |
| 17. |
כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם־יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃ |
| 18. |
כה אמר יהוה הנני־שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על־תלה וארמון על־משפטו ישב׃ |
| 19. |
ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו׃ |
| 20. |
והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל־לחציו׃ |
| 21. |
והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא־ זה ערב את־לבו לגשת אלי נאם־יהוה׃ |
| 22. |
והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ |
| 23. |
הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול׃ |
| 24. |
לא ישוב חרון אף־יהוה עד־עשתו ועד־הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה׃ |