| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
בעת ההיא נאם־יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו־לי לעם׃ |
| 2. |
כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃ |
| 3. |
מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על־כן משכתיך חסד׃ |
| 4. |
עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃ |
| 5. |
עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃ |
| 6. |
כי יש־יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל־יהוה אלהינו׃ |
| 7. |
כי־כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את־עמך את שארית ישראל׃ |
| 8. |
הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי־ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃ |
| 9. |
בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃ |
| 10. |
שמעו דבר־יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃ |
| 11. |
כי־פדה יהוה את־יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃ |
| 12. |
ובאו ורננו במרום־ציון ונהרו אל־טוב יהוה על־דגן ועל־תירש ועל־ יצהר ועל־בני־צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא־יוסיפו לדאבה עוד׃ |
| 13. |
אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃ |
| 14. |
ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את־טובי ישבעו נאם־יהוה׃ |
| 15. |
כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על־בניה מאנה להנחם על־בניה כי איננו׃ |
| 16. |
כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם־ יהוה ושבו מארץ אויב׃ |
| 17. |
ויש־תקוה לאחריתך נאם־יהוה ושבו בנים לגבולם׃ |
| 18. |
שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השיבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃ |
| 19. |
כי־אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על־ירך בשתי וגם־נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃ |
| 20. |
הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי־מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על־כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם־יהוה׃ |
| 21. |
הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל־עריך אלה׃ |
| 22. |
עד־מתי תתחמקין הבת השובבה כי־ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃ |
| 23. |
כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את־הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את־שבותם יברכך יהוה נוה־צדק הר הקדש׃ |
| 24. |
וישבו בה יהודה וכל־עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃ |
| 25. |
כי הרויתי נפש עיפה וכל־נפש דאבה מלאתי׃ |
| 26. |
על־זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃ |
| 27. |
הנה ימים באים נאם־יהוה וזרעתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃ |
| 28. |
והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם־יהוה׃ |
| 29. |
בימים ההם לא־יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃ |
| 30. |
כי אם־איש בעונו ימות כל־האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃ |
| 31. |
הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישראל ואת־בית יהודה ברית חדשה׃ |
| 32. |
לא כברית אשר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה׃ |
| 33. |
כי זאת הברית אשר אכרת את־בית ישראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־ לי לעם׃ |
| 34. |
ולא ילמדו עוד איש את־רעהו ואיש את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי־ כולם ידעו אותי למקטנם ועד־גדולם נאם־יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר־עוד׃ |
| 35. |
כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃ |
| 36. |
אם־ימשו החקים האלה מלפני נאם־יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל־הימים׃ |
| 37. |
כה אמר יהוה אם־ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי־ארץ למטה גם־אני אמאס בכל־זרע ישראל על־כל־אשר עשו נאם־יהוה׃ |
| 38. |
הנה ימים נאם־יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃ |
| 39. |
ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃ |
| 40. |
וכל־העמק הפגרים והדשן וכל־השרמות עד־נחל קדרון עד־פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא־ינתש ולא־יהרס עוד לעולם׃ |