| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
למואב כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל־נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ |
| 2. |
אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם־ מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ |
| 3. |
קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ |
| 4. |
נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ |
| 5. |
כי מעלה הלחות בבכי יעלה־בכי כי במורד חורנים צרי צעקת־שבר שמעו׃ |
| 6. |
נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ |
| 7. |
כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם־את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ |
| 8. |
ויבא שדד אל־כל־עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ |
| 9. |
תנו־ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ |
| 10. |
ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ |
| 11. |
שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל־שמריו ולא־הורק מכלי אל־כלי ובגולה לא הלך על־כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ |
| 12. |
לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ושלחתי־לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ |
| 13. |
ובש מואב מכמוש כאשר־בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ |
| 14. |
איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי־חיל למלחמה׃ |
| 15. |
שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃ |
| 16. |
קרוב איד־מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ |
| 17. |
נדו לו כל־סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה־עז מקל תפארה׃ |
| 18. |
רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת־דיבון כי־שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ |
| 19. |
אל־דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי־נס ונמלטה אמרי מה־נהיתה׃ |
| 20. |
הביש מואב כי־חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ |
| 21. |
ומשפט בא אל־ארץ המישר אל־חלון ואל־יהצה ועל־מופעת׃ |
| 22. |
ועל־דיבון ועל־נבו ועל־בית דבלתים׃ |
| 23. |
ועל קריתים ועל־בית גמול ועל־בית מעון׃ |
| 24. |
ועל־קריות ועל־בצרה ועל כל־ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ |
| 25. |
נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ |
| 26. |
השכירהו כי על־יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם־הוא׃ |
| 27. |
ואם לוא השחק היה לך ישראל אם־בגנבים נמצאה כי־מדי דבריך בו תתנודד׃ |
| 28. |
עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי־פחת׃ |
| 29. |
שמענו גאון־מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ |
| 30. |
אני ידעתי נאם־יהוה עברתו ולא־כן בדיו לא־כן עשו׃ |
| 31. |
על־כן על־מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל־אנשי קיר־חרש יהגה׃ |
| 32. |
מבכי יעזר אבכה־לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על־קיצך ועל־בצירך שדד נפל׃ |
| 33. |
ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא־ידרך הידד הידד לא הידד׃ |
| 34. |
מזעקת חשבון עד־אלעלה עד־יהץ נתנו קולם מצער עד־חרנים עגלת שלשיה כי גם־מי נמרים למשמות יהיו׃ |
| 35. |
והשבתי למואב נאם־יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ |
| 36. |
על־כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל־אנשי קיר־חרש כחלילים יהמה על־כן יתרת עשה אבדו׃ |
| 37. |
כי כל־ראש קרחה וכל־זקן גרעה על כל־ידים גדדת ועל־מתנים שק׃ |
| 38. |
על כל־גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי־שברתי את־מואב ככלי אין־ חפץ בו נאם־יהוה׃ |
| 39. |
איך חתה הילילו איך הפנה־ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל־סביביו׃ |
| 40. |
כי־כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל־מואב׃ |
| 41. |
נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ |
| 42. |
ונשמד מואב מעם כי על־יהוה הגדיל׃ |
| 43. |
פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם־יהוה׃ |
| 44. |
הניס מפני הפחד יפל אל־הפחת והעלה מן־הפחת ילכד בפח כי־אביא אליה אל־מואב שנת פקדתם נאם־יהוה׃ |
| 45. |
בצל חשבון עמדו מכח נסים כי־אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ |
| 46. |
אוי־לך מואב אבד עם־כמוש כי־לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ |
| 47. |
ושבתי שבות־מואב באחרית הימים נאם־יהוה עד־הנה משפט מואב׃ |