| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
בעת ההיא נאם־יהוה ויציאו את־עצמות מלכי־יהודה ואת־עצמות־שריו ואת־עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי־ירושלם מקבריהם׃ |
| 2. |
ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על־פני האדמה יהיו׃ |
| 3. |
ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן־המשפחה הרעה הזאת בכל־ המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות׃ |
| 4. |
ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם־ישוב ולא ישוב׃ |
| 5. |
מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב׃ |
| 6. |
הקשבתי ואשמע לוא־כן ידברו אין איש נחם על־רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה׃ |
| 7. |
גם־חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את־עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה׃ |
| 8. |
איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים׃ |
| 9. |
הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר־יהוה מאסו וחכמת־מה להם׃ |
| 10. |
לכן אתן את־נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד־גדול כלה בצע בצע מנביא ועד־כהן כלה עשה שקר׃ |
| 11. |
וירפו את־שבר בת־עמי על־נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃ |
| 12. |
הבשו כי תועבה עשו גם־בוש לא־יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה׃ |
| 13. |
אסף אסיפם נאם־יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום׃ |
| 14. |
על־מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל־ערי המבצר ונדמה־שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי־ראש כי חטאנו ליהוה׃ |
| 15. |
קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃ |
| 16. |
מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל־הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה׃ |
| 17. |
כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין־להם לחש ונשכו אתכם נאם־ יהוה׃ |
| 18. |
מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃ |
| 19. |
הנה־קול שועת בת־עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם־מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃ |
| 20. |
עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו׃ |
| 21. |
על־שבר בת־עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני׃ |
| 22. |
הצרי אין בגלעד אם־רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת־עמי׃ |