| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
מי־יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת־ עמי׃ |
| 2. |
מי־יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את־עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים׃ |
| 3. |
וידרכו את־לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל־רעה יצאו ואתי לא־ידעו נאם־יהוה׃ |
| 4. |
איש מרעהו השמרו ועל־כל־אח אל־תבטחו כי כל־אח עקוב יעקב וכל־רע רכיל יהלך׃ |
| 5. |
ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר־שקר העוה נלאו׃ |
| 6. |
שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת־אותי נאם־יהוה׃ |
| 7. |
לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי־איך אעשה מפני בת־ עמי׃ |
| 8. |
חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את־רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׃ |
| 9. |
העל־אלה לא־אפקד־בם נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ |
| 10. |
על־ההרים אשא בכי ונהי ועל־נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי־איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד־בהמה נדדו הלכו׃ |
| 11. |
ונתתי את־ירושלם לגלים מעון תנים ואת־ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃ |
| 12. |
מי־האיש החכם ויבן את־זאת ואשר דבר פי־יהוה אליו ויגדה על־מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃ |
| 13. |
ויאמר יהוה על־עזבם את־תורתי אשר נתתי לפניהם ולא־שמעו בקולי ולא־הלכו בה׃ |
| 14. |
וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם׃ |
| 15. |
לכן כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את־העם הזה לענה והשקיתים מי־ראש׃ |
| 16. |
והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את־החרב עד כלותי אותם׃ |
| 17. |
כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל־החכמות שלחו ותבואנה׃ |
| 18. |
ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו־ מים׃ |
| 19. |
כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי־עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃ |
| 20. |
כי־שמענה נשים דבר־יהוה ותקח אזנכם דבר־פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃ |
| 21. |
כי־עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃ |
| 22. |
דבר כה נאם־יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על־פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃ |
| 23. |
כה אמר יהוה אל־יתהלל חכם בחכמתו ואל־יתהלל הגבור בגבורתו אל־ יתהלל עשיר בעשרו׃ |
| 24. |
כי אם־בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי־באלה חפצתי נאם־יהוה׃ |
| 25. |
הנה ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־כל־מול בערלה׃ |
| 26. |
על־מצרים ועל־יהודה ועל־אדום ועל־בני עמון ועל־מואב ועל כל־ קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל־הגוים ערלים וכל־בית ישראל ערלי־לב׃ |