| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ותשא אתי רוח ותבא אתי אל־שער בית־יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את־יאזניה בן־עזר ואת־ פלטיהו בן־בניהו שרי העם׃ |
| 2. |
ויאמר אלי בן־אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת־רע בעיר הזאת׃ |
| 3. |
האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר׃ |
| 4. |
לכן הנבא עליהם הנבא בן־אדם׃ |
| 5. |
ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה־אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה׃ |
| 6. |
הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃ |
| 7. |
לכן כה־אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃ |
| 8. |
חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃ |
| 9. |
והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד־זרים ועשיתי בכם שפטים׃ |
| 10. |
בחרב תפלו על־גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי־אני יהוה׃ |
| 11. |
היא לא־תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל־גבול ישראל אשפט אתכם׃ |
| 12. |
וידעתם כי־אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם׃ |
| 13. |
ויהי כהנבאי ופלטיהו בן־בניה מת ואפל על־פני ואזעק קול־גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל׃ |
| 14. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 15. |
בן־אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל־בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה׃ |
| 16. |
לכן אמר כה־אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר־באו שם׃ |
| 17. |
לכן אמר כה־אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן־העמים ואספתי אתכם מן־ הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את־אדמת ישראל׃ |
| 18. |
ובאו־שמה והסירו את־כל־שקוציה ואת־כל־תועבותיה ממנה׃ |
| 19. |
ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר׃ |
| 20. |
למען בחקתי ילכו ואת־משפטי ישמרו ועשו אתם והיו־לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃ |
| 21. |
ואל־לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ |
| 22. |
וישאו הכרובים את־כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי־ישראל עליהם מלמעלה׃ |
| 23. |
ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על־ההר אשר מקדם לעיר׃ |
| 24. |
ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אל־הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃ |
| 25. |
ואדבר אל־הגולה את כל־דברי יהוה אשר הראני׃ |