| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את־יהוה וישבו לפני׃ |
| 2. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 3. |
בן־אדם דבר את־זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי־אני אם־אדרש לכם נאם אדני יהוה׃ |
| 4. |
התשפט אתם התשפוט בן־אדם את־תועבת אבותם הודיעם׃ |
| 5. |
ואמרת אליהם כה־אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃ |
| 6. |
ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל־ארץ אשר־תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל־הארצות׃ |
| 7. |
ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל־תטמאו אני יהוה אלהיכם׃ |
| 8. |
וימרו־בי ולא אבו לשמע אלי איש את־שקוצי עיניהם לא השליכו ואת־ גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃ |
| 9. |
ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר־המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃ |
| 10. |
ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל־המדבר׃ |
| 11. |
ואתן להם את־חקותי ואת־משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃ |
| 12. |
וגם את־שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃ |
| 13. |
וימרו־בי בית־ישראל במדבר בחקותי לא־הלכו ואת־משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת־שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃ |
| 14. |
ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃ |
| 15. |
וגם־אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל־הארץ אשר־נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל־הארצות׃ |
| 16. |
יען במשפטי מאסו ואת־חקותי לא־הלכו בהם ואת־שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃ |
| 17. |
ותחס עיני עליהם משחתם ולא־עשיתי אותם כלה במדבר׃ |
| 18. |
ואמר אל־בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל־תלכו ואת־משפטיהם אל־ תשמרו ובגלוליהם אל־תטמאו׃ |
| 19. |
אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת־משפטי שמרו ועשו אותם׃ |
| 20. |
ואת־שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃ |
| 21. |
וימרו־בי הבנים בחקותי לא־הלכו ואת־משפטי לא־שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את־שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃ |
| 22. |
והשבתי את־ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר־הוצאתי אותם לעיניהם׃ |
| 23. |
גם־אני נשאתי את־ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃ |
| 24. |
יען משפטי לא־עשו וחקותי מאסו ואת־שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃ |
| 25. |
וגם־אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃ |
| 26. |
ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל־פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃ |
| 27. |
לכן דבר אל־בית ישראל בן־אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃ |
| 28. |
ואביאם אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לתת אותה להם ויראו כל־גבעה רמה וכל־עץ עבת ויזבחו־שם את־זבחיהם ויתנו־שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את־נסכיהם׃ |
| 29. |
ואמר אלהם מה הבמה אשר־אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃ |
| 30. |
לכן אמר אל־בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃ |
| 31. |
ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל־גלוליכם עד־ היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי־אני נאם אדני יהוה אם־אדרש לכם׃ |
| 32. |
והעלה על־רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃ |
| 33. |
חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃ |
| 34. |
והוצאתי אתכם מן־העמים וקבצתי אתכם מן־הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃ |
| 35. |
והבאתי אתכם אל־מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל־פנים׃ |
| 36. |
כאשר נשפטתי את־אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃ |
| 37. |
והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃ |
| 38. |
וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל־ אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי־אני יהוה׃ |
| 39. |
ואתם בית־ישראל כה־אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם־ אינכם שמעים אלי ואת־שם קדשי לא תחללו־עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃ |
| 40. |
כי בהר־קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל־בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את־תרומתיכם ואת־ראשית משאותיכם בכל־קדשיכם׃ |
| 41. |
בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן־העמים וקבצתי אתכם מן־ הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃ |
| 42. |
וידעתם כי־אני יהוה בהביאי אתכם אל־אדמת ישראל אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לתת אותה לאבותיכם׃ |
| 43. |
וזכרתם־שם את־דרכיכם ואת כל־עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל־רעותיכם אשר עשיתם׃ |
| 44. |
וידעתם כי־אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃ |
| 45. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 46. |
בן־אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל־דרום והנבא אל־יער השדה נגב׃ |
| 47. |
ואמרת ליער הנגב שמע דבר־יהוה כה־אמר אדני יהוה הנני מצית־בך אש ואכלה בך כל־עץ־לח וכל־עץ יבש לא־תכבה להבת שלהבת ונצרבו־בה כל־ פנים מנגב צפונה׃ |
| 48. |
וראו כל־בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃ |
| 49. |
ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃ |