| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 2. |
בן־אדם שים פניך אל־בני עמון והנבא עליהם׃ |
| 3. |
ואמרת לבני עמון שמעו דבר־אדני יהוה כה־אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל־מקדשי כי־נחל ואל־אדמת ישראל כי נשמה ואל־בית יהודה כי הלכו בגולה׃ |
| 4. |
לכן הנני נתנך לבני־קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃ |
| 5. |
ונתתי את־רבה לנוה גמלים ואת־בני עמון למרבץ־צאן וידעתם כי־אני יהוה׃ |
| 6. |
כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל־שאטך בנפש אל־אדמת ישראל׃ |
| 7. |
לכן הנני נטיתי את־ידי עליך ונתתיך־לבג לגוים והכרתיך מן־העמים והאבדתיך מן־הארצות אשמידך וידעת כי־אני יהוה׃ |
| 8. |
כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל־הגוים בית יהודה׃ |
| 9. |
לכן הנני פתח את־כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃ |
| 10. |
לבני־קדם על־בני עמון ונתתיה למורשה למען לא־תזכר בני־עמון בגוים׃ |
| 11. |
ובמואב אעשה שפטים וידעו כי־אני יהוה׃ |
| 12. |
כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃ |
| 13. |
לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על־אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃ |
| 14. |
ונתתי את־נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את־נקמתי נאם אדני יהוה׃ |
| 15. |
כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם׃ |
| 16. |
לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על־פלשתים והכרתי את־כרתים והאבדתי את־שארית חוף הים׃ |
| 17. |
ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי־אני יהוה בתתי את־ נקמתי בם׃ |