| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי בעשתי־עשרה שנה באחד לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 2. |
בן־אדם יען אשר־אמרה צר על־ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃ |
| 3. |
לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃ |
| 4. |
ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע׃ |
| 5. |
משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃ |
| 6. |
ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי־אני יהוה׃ |
| 7. |
כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל־צר נבוכדראצר מלך־בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם־רב׃ |
| 8. |
בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה׃ |
| 9. |
ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃ |
| 10. |
משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃ |
| 11. |
בפרסות סוסיו ירמס את־כל־חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד׃ |
| 12. |
ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃ |
| 13. |
והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃ |
| 14. |
ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה׃ |
| 15. |
כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃ |
| 16. |
וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את־מעיליהם ואת־בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על־הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃ |
| 17. |
ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר־נתנו חתיתם לכל־יושביה׃ |
| 18. |
עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר־בים מצאתך׃ |
| 19. |
כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא־נושבו בהעלות עליך את־תהום וכסוך המים הרבים׃ |
| 20. |
והורדתיך את־יורדי בור אל־עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את־יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃ |
| 21. |
בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא־תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃ |