| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 2. |
בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃ |
| 3. |
כי־קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃ |
| 4. |
ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃ |
| 5. |
כוש ופוט ולוד וכל־הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃ |
| 6. |
כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו־בה נאם אדני יהוה׃ |
| 7. |
ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך־ערים נחרבות תהיינה׃ |
| 8. |
וידעו כי־אני יהוה בתתי־אש במצרים ונשברו כל־עזריה׃ |
| 9. |
ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את־כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃ |
| 10. |
כה אמר אדני יהוה והשבתי את־המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך־בבל׃ |
| 11. |
הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על־ מצרים ומלאו את־הארץ חלל׃ |
| 12. |
ונתתי יארים חרבה ומכרתי את־הארץ ביד־רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד־זרים אני יהוה דברתי׃ |
| 13. |
כה־אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ־ מצרים לא יהיה־עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃ |
| 14. |
והשמתי את־פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃ |
| 15. |
ושפכתי חמתי על־סין מעוז מצרים והכרתי את־המון נא׃ |
| 16. |
ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃ |
| 17. |
בחורי און ופי־בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃ |
| 18. |
ובתחפנחס חשך היום בשברי־שם את־מטות מצרים ונשבת־בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃ |
| 19. |
ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי־אני יהוה׃ |
| 20. |
ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 21. |
בן־אדם את־זרוע פרעה מלך־מצרים שברתי והנה לא־חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃ |
| 22. |
לכן כה־אמר אדני יהוה הנני אל־פרעה מלך־מצרים ושברתי את־זרעתיו את־החזקה ואת־הנשברת והפלתי את־החרב מידו׃ |
| 23. |
והפצותי את־מצרים בגוים וזריתם בארצות׃ |
| 24. |
וחזקתי את־זרעות מלך בבל ונתתי את־חרבי בידו ושברתי את־זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃ |
| 25. |
והחזקתי את־זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי־אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך־בבל ונטה אותה אל־ארץ מצרים׃ |
| 26. |
והפצותי את־מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי־אני יהוה׃ |