hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
2. |
בן־אדם הנבא על־רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי־ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃ |
3. |
את־החלב תאכלו ואת־הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃ |
4. |
את־הנחלות לא חזקתם ואת־החולה לא־רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת־ הנדחת לא השבתם ואת־האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃ |
5. |
ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל־חית השדה ותפוצינה׃ |
6. |
ישגו צאני בכל־ההרים ועל כל־גבעה רמה ועל כל־פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃ |
7. |
לכן רעים שמעו את־דבר יהוה׃ |
8. |
חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא יען היות־צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל־חית השדה מאין רעה ולא־דרשו רעי את־צאני וירעו הרעים אותם ואת־צאני לא רעו׃ |
9. |
לכן הרעים שמעו דבר־יהוה׃ |
10. |
כה־אמר אדני יהוה הנני אל־הרעים ודרשתי את־צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא־ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא־תהיין להם לאכלה׃ |
11. |
כי כה אמר אדני יהוה הנני־אני ודרשתי את־צאני ובקרתים׃ |
12. |
כבקרת רעה עדרו ביום־היותו בתוך־צאנו נפרשות כן אבקר את־צאני והצלתי אתהם מכל־המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃ |
13. |
והוצאתים מן־העמים וקבצתים מן־הארצות והביאתים אל־אדמתם ורעיתים אל־הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ׃ |
14. |
במרעה־טוב ארעה אתם ובהרי מרום־ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל־הרי ישראל׃ |
15. |
אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃ |
16. |
את־האבדת אבקש ואת־הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת־החולה אחזק ואת־ השמנה ואת־החזקה אשמיד ארענה במשפט׃ |
17. |
ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין־שה לשה לאילים ולעתודים׃ |
18. |
המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע־מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃ |
19. |
וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃ |
20. |
לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני־אני ושפטתי בין־שה בריה ובין שה רזה׃ |
21. |
יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל־הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל־החוצה׃ |
22. |
והושעתי לצאני ולא־תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה׃ |
23. |
והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא־יהיה להן לרעה׃ |
24. |
ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃ |
25. |
וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה־רעה מן־הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃ |
26. |
ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃ |
27. |
ונתן עץ השדה את־פריו והארץ תתן יבולה והיו על־אדמתם לבטח וידעו כי־אני יהוה בשברי את־מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃ |
28. |
ולא־יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃ |
29. |
והקמתי להם מטע לשם ולא־יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא־ישאו עוד כלמת הגוים׃ |
30. |
וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה׃ |
31. |
ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃ |