| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 2. |
ואל־בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן־הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃ |
| 3. |
ואני אתן את־פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את־מקדשי ולחלל את־שם קדשי׃ |
| 4. |
ואם העלם יעלימו עם הארץ את־עיניהם מן־האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃ |
| 5. |
ושמתי אני את־פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל־הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃ |
| 6. |
והנפש אשר תפנה אל־האבת ואל־הידענים לזנת אחריהם ונתתי את־פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃ |
| 7. |
והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃ |
| 8. |
ושמרתם את־חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃ |
| 9. |
כי־איש איש אשר יקלל את־אביו ואת־אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃ |
| 10. |
ואיש אשר ינאף את־אשת איש אשר ינאף את־אשת רעהו מות־יומת הנאף והנאפת׃ |
| 11. |
ואיש אשר ישכב את־אשת אביו ערות אביו גלה מות־יומתו שניהם דמיהם בם׃ |
| 12. |
ואיש אשר ישכב את־כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃ |
| 13. |
ואיש אשר ישכב את־זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃ |
| 14. |
ואיש אשר יקח את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא־ תהיה זמה בתוככם׃ |
| 15. |
ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת־הבהמה תהרגו׃ |
| 16. |
ואשה אשר תקרב אל־כל־בהמה לרבעה אתה והרגת את־האשה ואת־הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃ |
| 17. |
ואיש אשר־יקח את־אחתו בת־אביו או בת־אמו וראה את־ערותה והיא־ תראה את־ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃ |
| 18. |
ואיש אשר־ישכב את־אשה דוה וגלה את־ערותה את־מקרה הערה והוא גלתה את־מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם׃ |
| 19. |
וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את־שארו הערה עונם ישאו׃ |
| 20. |
ואיש אשר ישכב את־דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃ |
| 21. |
ואיש אשר יקח את־אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃ |
| 22. |
ושמרתם את־כל־חקתי ואת־כל־משפטי ועשיתם אתם ולא־תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃ |
| 23. |
ולא תלכו בחקת הגוי אשר־אני משלח מפניכם כי את־כל־אלה עשו ואקץ בם׃ |
| 24. |
ואמר לכם אתם תירשו את־אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר־הבדלתי אתכם מן־העמים׃ |
| 25. |
והבדלתם בין־הבהמה הטהרה לטמאה ובין־העוף הטמא לטהר ולא־תשקצו את־נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר־הבדלתי לכם לטמא׃ |
| 26. |
והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן־העמים להיות לי׃ |
| 27. |
ואיש או־אשה כי־יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃ |