| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא־ יטמא בעמיו׃ |
| 2. |
כי אם־לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃ |
| 3. |
ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא־היתה לאיש לה יטמא׃ |
| 4. |
לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃ |
| 5. |
לא־יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃ |
| 6. |
קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את־אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ |
| 7. |
אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי־קדש הוא לאלהיו׃ |
| 8. |
וקדשתו כי־את־לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה־לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ |
| 9. |
ובת איש כהן כי תחל לזנות את־אביה היא מחללת באש תשרף׃ |
| 10. |
והכהן הגדול מאחיו אשר־יוצק על־ראשו שמן המשחה ומלא את־ידו ללבש את־הבגדים את־ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃ |
| 11. |
ועל כל־נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃ |
| 12. |
ומן־המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ |
| 13. |
והוא אשה בבתוליה יקח׃ |
| 14. |
אלמנה וגרושה וחללה זנה את־אלה לא יקח כי אם־בתולה מעמיו יקח אשה׃ |
| 15. |
ולא־יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃ |
| 16. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 17. |
דבר אל־אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ |
| 18. |
כי כל־איש אשר־בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃ |
| 19. |
או איש אשר־יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ |
| 20. |
או־גבן או־דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ |
| 21. |
כל־איש אשר־בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את־אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ |
| 22. |
לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן־הקדשים יאכל׃ |
| 23. |
אך אל־הפרכת לא יבא ואל־המזבח לא יגש כי־מום בו ולא יחלל את־ מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃ |
| 24. |
וידבר משה אל־אהרן ואל־בניו ואל־כל־בני ישראל׃ |