| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 2. |
צו את־בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ |
| 3. |
מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד־בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃ |
| 4. |
על המנרה הטהרה יערך את־הנרות לפני יהוה תמיד׃ |
| 5. |
ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃ |
| 6. |
ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃ |
| 7. |
ונתת על־המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃ |
| 8. |
ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני־ישראל ברית עולם׃ |
| 9. |
והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק־עולם׃ |
| 10. |
ויצא בן־אשה ישראלית והוא בן־איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃ |
| 11. |
ויקב בן־האשה הישראלית את־השם ויקלל ויביאו אתו אל־משה ושם אמו שלמית בת־דברי למטה־דן׃ |
| 12. |
ויניחהו במשמר לפרש להם על־פי יהוה׃ |
| 13. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 14. |
הוצא את־המקלל אל־מחוץ למחנה וסמכו כל־השמעים את־ידיהם על־ראשו ורגמו אתו כל־העדה׃ |
| 15. |
ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי־יקלל אלהיו ונשא חטאו׃ |
| 16. |
ונקב שם־יהוה מות יומת רגום ירגמו־בו כל־העדה כגר כאזרח בנקבו־ שם יומת׃ |
| 17. |
ואיש כי יכה כל־נפש אדם מות יומת׃ |
| 18. |
ומכה נפש־בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃ |
| 19. |
ואיש כי־יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃ |
| 20. |
שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃ |
| 21. |
ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃ |
| 22. |
משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃ |
| 23. |
וידבר משה אל־בני ישראל ויוציאו את־המקלל אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני־ישראל עשו כאשר צוה יהוה את־משה׃ |