| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה בהר סיני לאמר׃ |
| 2. |
דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל־הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ |
| 3. |
שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את־תבואתה׃ |
| 4. |
ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ |
| 5. |
את ספיח קצירך לא תקצור ואת־ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃ |
| 6. |
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃ |
| 7. |
ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל־תבואתה לאכל׃ |
| 8. |
וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃ |
| 9. |
והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל־ארצכם׃ |
| 10. |
וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל־ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל־אחזתו ואיש אל־משפחתו תשבו׃ |
| 11. |
יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את־ ספיחיה ולא תבצרו את־נזריה׃ |
| 12. |
כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן־השדה תאכלו את־תבואתה׃ |
| 13. |
בשנת היובל הזאת תשבו איש אל־אחזתו׃ |
| 14. |
וכי־תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל־תונו איש את־אחיו׃ |
| 15. |
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני־תבואת ימכר־לך׃ |
| 16. |
לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃ |
| 17. |
ולא תונו איש את־עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃ |
| 18. |
ועשיתם את־חקתי ואת־משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על־הארץ לבטח׃ |
| 19. |
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃ |
| 20. |
וכי תאמרו מה־נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את־ תבואתנו׃ |
| 21. |
וצויתי את־ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את־התבואה לשלש השנים׃ |
| 22. |
וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן־התבואה ישן עד השנה התשיעת עד־ בוא תבואתה תאכלו ישן׃ |
| 23. |
והארץ לא תמכר לצמתת כי־לי הארץ כי־גרים ותושבים אתם עמדי׃ |
| 24. |
ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ |
| 25. |
כי־ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃ |
| 26. |
ואיש כי לא יהיה־לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃ |
| 27. |
וחשב את־שני ממכרו והשיב את־העדף לאיש אשר מכר־לו ושב לאחזתו׃ |
| 28. |
ואם לא־מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃ |
| 29. |
ואיש כי־ימכר בית־מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד־תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃ |
| 30. |
ואם לא־יגאל עד־מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר־בעיר אשר־לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃ |
| 31. |
ובתי החצרים אשר אין־להם חמה סביב על־שדה הארץ יחשב גאלה תהיה־ לו וביבל יצא׃ |
| 32. |
וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃ |
| 33. |
ואשר יגאל מן־הלוים ויצא ממכר־בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃ |
| 34. |
ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי־אחזת עולם הוא להם׃ |
| 35. |
וכי־ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃ |
| 36. |
אל־תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ |
| 37. |
את־כספך לא־תתן לו בנשך ובמרבית לא־תתן אכלך׃ |
| 38. |
אני יהוה אלהיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ |
| 39. |
וכי־ימוך אחיך עמך ונמכר־לך לא־תעבד בו עבדת עבד׃ |
| 40. |
כשכיר כתושב יהיה עמך עד־שנת היבל יעבד עמך׃ |
| 41. |
ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל־משפחתו ואל־אחזת אבתיו ישוב׃ |
| 42. |
כי־עבדי הם אשר־הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃ |
| 43. |
לא־תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ |
| 44. |
ועבדך ואמתך אשר יהיו־לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃ |
| 45. |
וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃ |
| 46. |
והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני־ישראל איש באחיו לא־תרדה בו בפרך׃ |
| 47. |
וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ |
| 48. |
אחרי נמכר גאלה תהיה־לו אחד מאחיו יגאלנו׃ |
| 49. |
או־דדו או בן־דדו יגאלנו או־משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או־השיגה ידו ונגאל׃ |
| 50. |
וחשב עם־קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ |
| 51. |
אם־עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ |
| 52. |
ואם־מעט נשאר בשנים עד־שנת היבל וחשב־לו כפי שניו ישיב את־ גאלתו׃ |
| 53. |
כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא־ירדנו בפרך לעיניך׃ |
| 54. |
ואם־לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ |
| 55. |
כי־לי בני־ישראל עבדים עבדי הם אשר־הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ |