| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
התקוששו וקושו הגוי לא נכסף׃ |
| 2. |
בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא־יבוא עליכם חרון אף־יהוה בטרם לא־יבוא עליכם יום אף־יהוה׃ |
| 3. |
בקשו את־יהוה כל־ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו־צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף־יהוה׃ |
| 4. |
כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר׃ |
| 5. |
הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר־יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב׃ |
| 6. |
והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן׃ |
| 7. |
והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם׃ |
| 8. |
שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את־עמי ויגדילו על־ גבולם׃ |
| 9. |
לכן חי־אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי־מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה־מלח ושממה עד־עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃ |
| 10. |
זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על־עם יהוה צבאות׃ |
| 11. |
נורא יהוה עליהם כי רזה את כל־אלהי הארץ וישתחוו־לו איש ממקומו כל איי הגוים׃ |
| 12. |
גם־אתם כושים חללי חרבי המה׃ |
| 13. |
ויט ידו על־צפון ויאבד את־אשור וישם את־נינוה לשממה ציה כמדבר׃ |
| 14. |
ורבצו בתוכה עדרים כל־חיתו־גוי גם־קאת גם־קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה׃ |
| 15. |
זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו׃ |