| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
הוי מראה ונגאלה העיר היונה׃ |
| 2. |
לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל־אלהיה לא קרבה׃ |
| 3. |
שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר׃ |
| 4. |
נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו־קדש חמסו תורה׃ |
| 5. |
יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא־יודע עול בשת׃ |
| 6. |
הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי־ איש מאין יושב׃ |
| 7. |
אמרתי אך־תיראי אותי תקחי מוסר ולא־יכרת מעונה כל אשר־פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם׃ |
| 8. |
לכן חכו־לי נאם־יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל־הארץ׃ |
| 9. |
כי־אז אהפך אל־עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד׃ |
| 10. |
מעבר לנהרי־כוש עתרי בת־פוצי יובלון מנחתי׃ |
| 11. |
ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי־אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא־תוספי לגבהה עוד בהר קדשי׃ |
| 12. |
והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה׃ |
| 13. |
שארית ישראל לא־יעשו עולה ולא־ידברו כזב ולא־ימצא בפיהם לשון תרמית כי־המה ירעו ורבצו ואין מחריד׃ |
| 14. |
רני בת־ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל־לב בת ירושלם׃ |
| 15. |
הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא־תיראי רע עוד׃ |
| 16. |
ביום ההוא יאמר לירושלם אל־תיראי ציון אל־ירפו ידיך׃ |
| 17. |
יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה׃ |
| 18. |
נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה׃ |
| 19. |
הנני עשה את־כל־מעניך בעת ההיא והושעתי את־הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל־הארץ בשתם׃ |
| 20. |
בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי־אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את־שבותיכם לעיניכם אמר יהוה׃ |