| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 2. |
שלח־לך אנשים ויתרו את־ארץ כנען אשר־אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃ |
| 3. |
וישלח אתם משה ממדבר פארן על־פי יהוה כלם אנשים ראשי בני־ישראל המה׃ |
| 4. |
ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן־זכור׃ |
| 5. |
למטה שמעון שפט בן־חורי׃ |
| 6. |
למטה יהודה כלב בן־יפנה׃ |
| 7. |
למטה יששכר יגאל בן־יוסף׃ |
| 8. |
למטה אפרים הושע בן־נון׃ |
| 9. |
למטה בנימן פלטי בן־רפוא׃ |
| 10. |
למטה זבולן גדיאל בן־סודי׃ |
| 11. |
למטה יוסף למטה מנשה גדי בן־סוסי׃ |
| 12. |
למטה דן עמיאל בן־גמלי׃ |
| 13. |
למטה אשר סתור בן־מיכאל׃ |
| 14. |
למטה נפתלי נחבי בן־ופסי׃ |
| 15. |
למטה גד גאואל בן־מכי׃ |
| 16. |
אלה שמות האנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ ויקרא משה להושע בן־ נון יהושע׃ |
| 17. |
וישלח אתם משה לתור את־ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את־ההר׃ |
| 18. |
וראיתם את־הארץ מה־הוא ואת־העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם־רב׃ |
| 19. |
ומה הארץ אשר־הוא ישב בה הטובה הוא אם־רעה ומה הערים אשר־הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃ |
| 20. |
ומה הארץ השמנה הוא אם־רזה היש־בה עץ אם־אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃ |
| 21. |
ויעלו ויתרו את־הארץ ממדבר־צן עד־רחב לבא חמת׃ |
| 22. |
ויעלו בנגב ויבא עד־חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃ |
| 23. |
ויבאו עד־נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן־הרמנים ומן־התאנים׃ |
| 24. |
למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר־כרתו משם בני ישראל׃ |
| 25. |
וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃ |
| 26. |
וילכו ויבאו אל־משה ואל־אהרן ואל־כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת־כל־העדה ויראום את־פרי הארץ׃ |
| 27. |
ויספרו־לו ויאמרו באנו אל־הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה־פריה׃ |
| 28. |
אפס כי־עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם־ילדי הענק ראינו שם׃ |
| 29. |
עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על־הים ועל יד הירדן׃ |
| 30. |
ויהס כלב את־העם אל־משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי־יכול נוכל לה׃ |
| 31. |
והאנשים אשר־עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל־העם כי־חזק הוא ממנו׃ |
| 32. |
ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל־בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל־העם אשר־ראינו בתוכה אנשי מדות׃ |
| 33. |
ושם ראינו את־הנפילים בני ענק מן־הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃ |