| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ותשא כל־העדה ויתנו את־קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃ |
| 2. |
וילנו על־משה ועל־אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל־העדה לו־ מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו־מתנו׃ |
| 3. |
ולמה יהוה מביא אתנו אל־הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃ |
| 4. |
ויאמרו איש אל־אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃ |
| 5. |
ויפל משה ואהרן על־פניהם לפני כל־קהל עדת בני ישראל׃ |
| 6. |
ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה מן־התרים את־הארץ קרעו בגדיהם׃ |
| 7. |
ויאמרו אל־כל־עדת בני־ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃ |
| 8. |
אם־חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל־הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר־הוא זבת חלב ודבש׃ |
| 9. |
אך ביהוה אל־תמרדו ואתם אל־תיראו את־עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל־תיראם׃ |
| 10. |
ויאמרו כל־העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל־ כל־בני ישראל׃ |
| 11. |
ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה ינאצני העם הזה ועד־אנה לא־יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃ |
| 12. |
אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי־גדול ועצום ממנו׃ |
| 13. |
ויאמר משה אל־יהוה ושמעו מצרים כי־העלית בכחך את־העם הזה מקרבו׃ |
| 14. |
ואמרו אל־יושב הארץ הזאת שמעו כי־אתה יהוה בקרב העם הזה אשר־ עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃ |
| 15. |
והמתה את־העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר־שמעו את־שמעך לאמר׃ |
| 16. |
מבלתי יכלת יהוה להביא את־העם הזה אל־הארץ אשר־נשבע להם וישחטם במדבר׃ |
| 17. |
ועתה יגדל־נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃ |
| 18. |
יהוה ארך אפים ורב־חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים על־שלשים ועל־רבעים׃ |
| 19. |
סלח־נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד־ הנה׃ |
| 20. |
ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃ |
| 21. |
ואולם חי־אני וימלא כבוד־יהוה את־כל־הארץ׃ |
| 22. |
כי כל־האנשים הראים את־כבדי ואת־אתתי אשר־עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃ |
| 23. |
אם־יראו את־הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל־מנאצי לא יראוה׃ |
| 24. |
ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל־הארץ אשר־בא שמה וזרעו יורשנה׃ |
| 25. |
והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים־סוף׃ |
| 26. |
וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃ |
| 27. |
עד־מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את־תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃ |
| 28. |
אמר אלהם חי־אני נאם־יהוה אם־לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃ |
| 29. |
במדבר הזה יפלו פגריכם וכל־פקדיכם לכל־מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃ |
| 30. |
אם־אתם תבאו אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לשכן אתכם בה כי אם־כלב בן־יפנה ויהושע בן־נון׃ |
| 31. |
וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את־הארץ אשר מאסתם בה׃ |
| 32. |
ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃ |
| 33. |
ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את־זנותיכם עד־תם פגריכם במדבר׃ |
| 34. |
במספר הימים אשר־תרתם את־הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את־עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את־תנואתי׃ |
| 35. |
אני יהוה דברתי אם־לא זאת אעשה לכל־העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃ |
| 36. |
והאנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ וישבו וילונו עליו את־כל־ העדה להוציא דבה על־הארץ׃ |
| 37. |
וימתו האנשים מוצאי דבת־הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃ |
| 38. |
ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה חיו מן־האנשים ההם ההלכים לתור את־ הארץ׃ |
| 39. |
וידבר משה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃ |
| 40. |
וישכמו בבקר ויעלו אל־ראש־ההר לאמר הננו ועלינו אל־המקום אשר־ אמר יהוה כי חטאנו׃ |
| 41. |
ויאמר משה למה זה אתם עברים את־פי יהוה והוא לא תצלח׃ |
| 42. |
אל־תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ |
| 43. |
כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי־על־כן שבתם מאחרי יהוה ולא־יהיה יהוה עמכם׃ |
| 44. |
ויעפלו לעלות אל־ראש ההר וארון ברית־יהוה ומשה לא־משו מקרב המחנה׃ |
| 45. |
וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד־החרמה׃ |