| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 2. |
נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל־עמיך׃ |
| 3. |
וידבר משה אל־העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על־מדין לתת נקמת־יהוה במדין׃ |
| 4. |
אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃ |
| 5. |
וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים־עשר אלף חלוצי צבא׃ |
| 6. |
וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת־פינחס בן־אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃ |
| 7. |
ויצבאו על־מדין כאשר צוה יהוה את־משה ויהרגו כל־זכר׃ |
| 8. |
ואת־מלכי מדין הרגו על־חלליהם את־אוי ואת־רקם ואת־צור ואת־חור ואת־רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן־בעור הרגו בחרב׃ |
| 9. |
וישבו בני־ישראל את־נשי מדין ואת־טפם ואת כל־בהמתם ואת־כל־מקנהם ואת־כל־חילם בזזו׃ |
| 10. |
ואת כל־עריהם במושבתם ואת כל־טירתם שרפו באש׃ |
| 11. |
ויקחו את־כל־השלל ואת כל־המלקוח באדם ובבהמה׃ |
| 12. |
ויבאו אל־משה ואל־אלעזר הכהן ואל־עדת בני־ישראל את־השבי ואת־ המלקוח ואת־השלל אל־המחנה אל־ערבת מואב אשר על־ירדן ירחו׃ |
| 13. |
ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל־נשיאי העדה לקראתם אל־מחוץ למחנה׃ |
| 14. |
ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃ |
| 15. |
ויאמר אליהם משה החייתם כל־נקבה׃ |
| 16. |
הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר־מעל ביהוה על־דבר־פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃ |
| 17. |
ועתה הרגו כל־זכר בטף וכל־אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃ |
| 18. |
וכל הטף בנשים אשר לא־ידעו משכב זכר החיו לכם׃ |
| 19. |
ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃ |
| 20. |
וכל־בגד וכל־כלי־עור וכל־מעשה עזים וכל־כלי־עץ תתחטאו׃ |
| 21. |
ויאמר אלעזר הכהן אל־אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר־ צוה יהוה את־משה׃ |
| 22. |
אך את־הזהב ואת־הכסף את־הנחשת את־הברזל את־הבדיל ואת־העפרת׃ |
| 23. |
כל־דבר אשר־יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא־יבא באש תעבירו במים׃ |
| 24. |
וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל־המחנה׃ |
| 25. |
ויאמר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 26. |
שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃ |
| 27. |
וחצית את־המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל־העדה׃ |
| 28. |
והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן־האדם ומן־הבקר ומן־החמרים ומן־הצאן׃ |
| 29. |
ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃ |
| 30. |
וממחצת בני־ישראל תקח אחד אחז מן־החמשים מן־האדם מן־הבקר מן־ החמרים ומן־הצאן מכל־הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃ |
| 31. |
ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את־משה׃ |
| 32. |
ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש־מאות אלף ושבעים אלף וחמשת־אלפים׃ |
| 33. |
ובקר שנים ושבעים אלף׃ |
| 34. |
וחמרים אחד וששים אלף׃ |
| 35. |
ונפש אדם מן־הנשים אשר לא־ידעו משכב זכר כל־נפש שנים ושלשים אלף׃ |
| 36. |
ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש־מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃ |
| 37. |
ויהי המכס ליהוה מן־הצאן שש מאות חמש ושבעים׃ |
| 38. |
והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃ |
| 39. |
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃ |
| 40. |
ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃ |
| 41. |
ויתן משה את־מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את־משה׃ |
| 42. |
וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן־האנשים הצבאים׃ |
| 43. |
ותהי מחצת העדה מן־הצאן שלש־מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃ |
| 44. |
ובקר ששה ושלשים אלף׃ |
| 45. |
וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃ |
| 46. |
ונפש אדם ששה עשר אלף׃ |
| 47. |
ויקח משה ממחצת בני־ישראל את־האחז אחד מן־החמשים מן־האדם ומן־ הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את־משה׃ |
| 48. |
ויקרבו אל־משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃ |
| 49. |
ויאמרו אל־משה עבדיך נשאו את־ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא־ נפקד ממנו איש׃ |
| 50. |
ונקרב את־קרבן יהוה איש אשר מצא כלי־זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על־נפשתינו לפני יהוה׃ |
| 51. |
ויקח משה ואלעזר הכהן את־הזהב מאתם כל כלי מעשה׃ |
| 52. |
ויהי כל־זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע־מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃ |
| 53. |
אנשי הצבא בזזו איש לו׃ |
| 54. |
ויקח משה ואלעזר הכהן את־הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל־אהל מועד זכרון לבני־ישראל לפני יהוה׃ |