| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני־גד עצום מאד ויראו את־ארץ יעזר ואת־ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ |
| 2. |
ויבאו בני־גד ובני ראובן ויאמרו אל־משה ואל־אלעזר הכהן ואל־ נשיאי העדה לאמר׃ |
| 3. |
עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃ |
| 4. |
הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ |
| 5. |
ויאמרו אם־מצאנו חן בעיניך יתן את־הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל־ תעברנו את־הירדן׃ |
| 6. |
ויאמר משה לבני־גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃ |
| 7. |
ולמה תנואון את־לב בני ישראל מעבר אל־הארץ אשר־נתן להם יהוה׃ |
| 8. |
כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את־הארץ׃ |
| 9. |
ויעלו עד־נחל אשכול ויראו את־הארץ ויניאו את־לב בני ישראל לבלתי־ בא אל־הארץ אשר־נתן להם יהוה׃ |
| 10. |
ויחר־אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃ |
| 11. |
אם־יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא־מלאו אחרי׃ |
| 12. |
בלתי כלב בן־יפנה הקנזי ויהושע בן־נון כי מלאו אחרי יהוה׃ |
| 13. |
ויחר־אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד־תם כל־הדור העשה הרע בעיני יהוה׃ |
| 14. |
והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף־ יהוה אל־ישראל׃ |
| 15. |
כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל־העם הזה׃ |
| 16. |
ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ |
| 17. |
ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם־הביאנם אל־מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃ |
| 18. |
לא נשוב אל־בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃ |
| 19. |
כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ |
| 20. |
ויאמר אליהם משה אם־תעשון את־הדבר הזה אם־תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ |
| 21. |
ועבר לכם כל־חלוץ את־הירדן לפני יהוה עד הורישו את־איביו מפניו׃ |
| 22. |
ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ |
| 23. |
ואם־לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃ |
| 24. |
בנו־לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃ |
| 25. |
ויאמר בני־גד ובני ראובן אל־משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃ |
| 26. |
טפנו נשינו מקננו וכל־בהמתנו יהיו־שם בערי הגלעד׃ |
| 27. |
ועבדיך יעברו כל־חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃ |
| 28. |
ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן־נון ואת־ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ |
| 29. |
ויאמר משה אלהם אם־יעברו בני־גד ובני־ראובן אתכם את־הירדן כל־ חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את־ארץ הגלעד לאחזה׃ |
| 30. |
ואם־לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ |
| 31. |
ויענו בני־גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל־עבדיך כן נעשה׃ |
| 32. |
נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ |
| 33. |
ויתן להם משה לבני־גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן־יוסף את־ ממלכת סיחן מלך האמרי ואת־ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ |
| 34. |
ויבנו בני־גד את־דיבן ואת־עטרת ואת ערער׃ |
| 35. |
ואת־עטרת שופן ואת־יעזר ויגבהה׃ |
| 36. |
ואת־בית נמרה ואת־בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ |
| 37. |
ובני ראובן בנו את־חשבון ואת־אלעלא ואת קריתים׃ |
| 38. |
ואת־נבו ואת־בעל מעון מוסבת שם ואת־שבמה ויקראו בשמת את־שמות הערים אשר בנו׃ |
| 39. |
וילכו בני מכיר בן־מנשה גלעדה וילכדה ויורש את־האמרי אשר־בה׃ |
| 40. |
ויתן משה את־הגלעד למכיר בן־מנשה וישב בה׃ |
| 41. |
ויאיר בן־מנשה הלך וילכד את־חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ |
| 42. |
ונבח הלך וילכד את־קנת ואת־בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ |