| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
כי־ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃ |
| 2. |
ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל־הערים אשר סביבת החלל׃ |
| 3. |
והיה העיר הקרבה אל־החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא־ עבד בה אשר לא־משכה בעל׃ |
| 4. |
והורדו זקני העיר ההוא את־העגלה אל־נחל איתן אשר לא־יעבד בו ולא יזרע וערפו־שם את־העגלה בנחל׃ |
| 5. |
ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל־פיהם יהיה כל־ריב וכל־נגע׃ |
| 6. |
וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל־החלל ירחצו את־ידיהם על־העגלה הערופה בנחל׃ |
| 7. |
וענו ואמרו ידינו לא שפכה את־הדם הזה ועינינו לא ראו׃ |
| 8. |
כפר לעמך ישראל אשר־פדית יהוה ואל־תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃ |
| 9. |
ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי־תעשה הישר בעיני יהוה׃ |
| 10. |
כי־תצא למלחמה על־איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃ |
| 11. |
וראית בשביה אשת יפת־תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃ |
| 12. |
והבאתה אל־תוך ביתך וגלחה את־ראשה ועשתה את־צפרניה׃ |
| 13. |
והסירה את־שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את־אביה ואת־אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃ |
| 14. |
והיה אם־לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא־תמכרנה בכסף לא־תתעמר בה תחת אשר עניתה׃ |
| 15. |
כי־תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו־לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה׃ |
| 16. |
והיה ביום הנחילו את־בניו את אשר־יהיה לו לא יוכל לבכר את־בן־ האהובה על־פני בן־השנואה הבכר׃ |
| 17. |
כי את־הבכר בן־השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר־ימצא לו כי־ הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃ |
| 18. |
כי־יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃ |
| 19. |
ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל־זקני עירו ואל־שער מקמו׃ |
| 20. |
ואמרו אל־זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃ |
| 21. |
ורגמהו כל־אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל־ישראל ישמעו ויראו׃ |
| 22. |
וכי־יהיה באיש חטא משפט־מות והומת ותלית אתו על־עץ׃ |
| 23. |
לא־תלין נבלתו על־העץ כי־קבור תקברנו ביום ההוא כי־קללת אלהים תלוי ולא תטמא את־אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ |