| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא־יתן בתו לבנימן לאשה׃ |
| 2. |
ויבא העם בית־אל וישבו שם עד־הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול׃ |
| 3. |
ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד׃ |
| 4. |
ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו־שם מזבח ויעלו עלות ושלמים׃ |
| 5. |
ויאמרו בני ישראל מי אשר לא־עלה בקהל מכל־שבטי ישראל אל־יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא־עלה אל־יהוה המצפה לאמר מות יומת׃ |
| 6. |
וינחמו בני ישראל אל־בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל׃ |
| 7. |
מה־נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת־להם מבנותינו לנשים׃ |
| 8. |
ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא־עלה אל־יהוה המצפה והנה לא בא־ איש אל־המחנה מיביש גלעד אל־הקהל׃ |
| 9. |
ויתפקד העם והנה אין־שם איש מיושבי יבש גלעד׃ |
| 10. |
וישלחו־שם העדה שנים־עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את־יושבי יבש גלעד לפי־חרב והנשים והטף׃ |
| 11. |
וזה הדבר אשר תעשו כל־זכר וכל־אשה ידעת משכב־זכר תחרימו׃ |
| 12. |
וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא־ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל־המחנה שלה אשר בארץ כנען׃ |
| 13. |
וישלחו כל־העדה וידברו אל־בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום׃ |
| 14. |
וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא־מצאו להם כן׃ |
| 15. |
והעם נחם לבנימן כי־עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל׃ |
| 16. |
ויאמרו זקני העדה מה־נעשה לנותרים לנשים כי־נשמדה מבנימן אשה׃ |
| 17. |
ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא־ימחה שבט מישראל׃ |
| 18. |
ואנחנו לא נוכל לתת־להם נשים מבנותינו כי־נשבעו בני־ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן׃ |
| 19. |
ויאמרו הנה חג־יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית־אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית־אל שכמה ומנגב ללבונה׃ |
| 20. |
ויצו את־בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים׃ |
| 21. |
וראיתם והנה אם־יצאו בנות־שילו לחול במחלות ויצאתם מן־הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן׃ |
| 22. |
והיה כי־יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו׃ |
| 23. |
ויעשו־כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן־המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל־נחלתם ויבנו את־הערים וישבו בהם׃ |
| 24. |
ויתהלכו משם בני־ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו׃ |
| 25. |
בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ |