| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויצאו כל־בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד־באר שבע וארץ הגלעד אל־יהוה המצפה׃ |
| 2. |
ויתיצבו פנות כל־העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב׃ |
| 3. |
וישמעו בני בנימן כי־עלו בני־ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃ |
| 4. |
ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון׃ |
| 5. |
ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את־הבית לילה אותי דמו להרג ואת־ פילגשי ענו ותמת׃ |
| 6. |
ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל־שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל׃ |
| 7. |
הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם׃ |
| 8. |
ויקם כל־העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו׃ |
| 9. |
ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל׃ |
| 10. |
ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל־הנבלה אשר עשה בישראל׃ |
| 11. |
ויאסף כל־איש ישראל אל־העיר כאיש אחד חברים׃ |
| 12. |
וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל־שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃ |
| 13. |
ועתה תנו את־האנשים בני־בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני־ישראל׃ |
| 14. |
ויאספו בני־בנימן מן־הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם־בני ישראל׃ |
| 15. |
ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור׃ |
| 16. |
מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד־ימינו כל־זה קלע באבן אל־ השערה ולא יחטא׃ |
| 17. |
ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל־זה איש מלחמה׃ |
| 18. |
ויקמו ויעלו בית־אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה־ לנו בתחלה למלחמה עם־בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה׃ |
| 19. |
ויקומו בני־ישראל בבקר ויחנו על־הגבעה׃ |
| 20. |
ויצא איש ישראל למלחמה עם־בנימן ויערכו אתם איש־ישראל מלחמה אל־ הגבעה׃ |
| 21. |
ויצאו בני־בנימן מן־הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה׃ |
| 22. |
ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר־ערכו שם ביום הראשון׃ |
| 23. |
ויעלו בני־ישראל ויבכו לפני־יהוה עד־הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם־בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו׃ |
| 24. |
ויקרבו בני־ישראל אל־בני בנימן ביום השני׃ |
| 25. |
ויצא בנימן לקראתם מן־הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל־אלה שלפי חרב׃ |
| 26. |
ויעלו כל־בני ישראל וכל־העם ויבאו בית־אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום־ההוא עד־הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה׃ |
| 27. |
וישאלו בני־ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם׃ |
| 28. |
ופינחס בן־אלעזר בן־אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם־בני־בנימן אחי אם־אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃ |
| 29. |
וישם ישראל ארבים אל־הגבעה סביב׃ |
| 30. |
ויעלו בני־ישראל אל־בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל־הגבעה כפעם בפעם׃ |
| 31. |
ויצאו בני־בנימן לקראת העם הנתקו מן־העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית־אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃ |
| 32. |
ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן־העיר אל־המסלות׃ |
| 33. |
וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה־גבע׃ |
| 34. |
ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל־ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי־נגעת עליהם הרעה׃ |
| 35. |
ויגף יהוה את־בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל־אלה שלף חרב׃ |
| 36. |
ויראו בני־בנימן כי נגפו ויתנו איש־ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל־הארב אשר שמו אל־הגבעה׃ |
| 37. |
והארב החישו ויפשטו אל־הגבעה וימשך הארב ויך את־כל־העיר לפי־ חרב׃ |
| 38. |
והמועד היה לאיש ישראל עם־הארב הרב להעלותם משאת העשן מן־העיר׃ |
| 39. |
ויהפך איש־ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש־ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃ |
| 40. |
והמשאת החלה לעלות מן־העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל־העיר השמימה׃ |
| 41. |
ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי־נגעה עליו הרעה׃ |
| 42. |
ויפנו לפני איש ישראל אל־דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו׃ |
| 43. |
כתרו את־בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח־שמש׃ |
| 44. |
ויפלו מבנימן שמנה־עשר אלף איש את־כל־אלה אנשי־חיל׃ |
| 45. |
ויפנו וינסו המדברה אל־סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד־גדעם ויכו ממנו אלפים איש׃ |
| 46. |
ויהי כל־הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את־כל־אלה אנשי־חיל׃ |
| 47. |
ויפנו וינסו המדברה אל־סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים׃ |
| 48. |
ואיש ישראל שבו אל־בני בנימן ויכום לפי־חרב מעיר מתם עד־בהמה עד כל־הנמצא גם כל־הערים הנמצאות שלחו באש׃ |