| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמרו אליו איש אפרים מה־הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃ |
| 2. |
ויאמר אליהם מה־עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃ |
| 3. |
בידכם נתן אלהים את־שרי מדין את־ערב ואת־זאב ומה־יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃ |
| 4. |
ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש־מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים׃ |
| 5. |
ויאמר לאנשי סכות תנו־נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי־עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין׃ |
| 6. |
ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי־נתן לצבאך לחם׃ |
| 7. |
ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את־זבח ואת־צלמנע בידי ודשתי את־בשרכם את־קוצי המדבר ואת־הברקנים׃ |
| 8. |
ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות׃ |
| 9. |
ויאמר גם־לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את־המגדל הזה׃ |
| 10. |
וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני־קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב׃ |
| 11. |
ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את־המחנה והמחנה היה בטח׃ |
| 12. |
וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את־שני מלכי מדין את־זבח ואת־צלמנע וכל־המחנה החריד׃ |
| 13. |
וישב גדעון בן־יואש מן־המלחמה מלמעלה החרס׃ |
| 14. |
וילכד־נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את־שרי סכות ואת־ זקניה שבעים ושבעה איש׃ |
| 15. |
ויבא אל־אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם׃ |
| 16. |
ויקח את־זקני העיר ואת־קוצי המדבר ואת־הברקנים וידע בהם את אנשי סכות׃ |
| 17. |
ואת־מגדל פנואל נתץ ויהרג את־אנשי העיר׃ |
| 18. |
ויאמר אל־זבח ואל־צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך׃ |
| 19. |
ויאמר אחי בני־אמי הם חי־יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃ |
| 20. |
ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא־שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער׃ |
| 21. |
ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע־בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את־זבח ואת־צלמנע ויקח את־השהרנים אשר בצוארי גמליהם׃ |
| 22. |
ויאמרו איש־ישראל אל־גדעון משל־בנו גם־אתה גם־בנך גם בן־בנך כי הושעתנו מיד מדין׃ |
| 23. |
ויאמר אלהם גדעון לא־אמשל אני בכם ולא־ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃ |
| 24. |
ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו־לי איש נזם שללו כי־נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם׃ |
| 25. |
ויאמרו נתון נתן ויפרשו את־השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו׃ |
| 26. |
ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע־מאות זהב לבד מן־השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן־הענקות אשר בצוארי גמליהם׃ |
| 27. |
ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל־ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש׃ |
| 28. |
ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון׃ |
| 29. |
וילך ירבעל בן־יואש וישב בביתו׃ |
| 30. |
ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי־נשים רבות היו לו׃ |
| 31. |
ופילגשו אשר בשכם ילדה־לו גם־היא בן וישם את־שמו אבימלך׃ |
| 32. |
וימת גדעון בן־יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי׃ |
| 33. |
ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃ |
| 34. |
ולא זכרו בני ישראל את־יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל־איביהם מסביב׃ |
| 35. |
ולא־עשו חסד עם־בית ירבעל גדעון ככל־הטובה אשר עשה עם־ישראל׃ |