| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וילך אבימלך בן־ירבעל שכמה אל־אחי אמו וידבר אליהם ואל־כל־משפחת בית־אבי אמו לאמר׃ |
| 2. |
דברו־נא באזני כל־בעלי שכם מה־טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם־משל בכם איש אחד וזכרתם כי־עצמכם ובשרכם אני׃ |
| 3. |
וידברו אחי־אמו עליו באזני כל־בעלי שכם את כל־הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃ |
| 4. |
ויתנו־לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃ |
| 5. |
ויבא בית־אביו עפרתה ויהרג את־אחיו בני־ירבעל שבעים איש על־אבן אחת ויותר יותם בן־ירבעל הקטן כי נחבא׃ |
| 6. |
ויאספו כל־בעלי שכם וכל־בית מלוא וילכו וימליכו את־אבימלך למלך עם־אלון מצב אשר בשכם׃ |
| 7. |
ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר־גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃ |
| 8. |
הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃ |
| 9. |
ויאמר להם הזית החדלתי את־דשני אשר־בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על־העצים׃ |
| 10. |
ויאמרו העצים לתאנה לכי־את מלכי עלינו׃ |
| 11. |
ותאמר להם התאנה החדלתי את־מתקי ואת־תנובתי הטובה והלכתי לנוע על־העצים׃ |
| 12. |
ויאמרו העצים לגפן לכי־את מלוכי עלינו׃ |
| 13. |
ותאמר להם הגפן החדלתי את־תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על־העצים׃ |
| 14. |
ויאמרו כל־העצים אל־האטד לך אתה מלך־עלינו׃ |
| 15. |
ויאמר האטד אל־העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם־אין תצא אש מן־האטד ותאכל את־ארזי הלבנון׃ |
| 16. |
ועתה אם־באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את־אבימלך ואם־טובה עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו ואם־כגמול ידיו עשיתם לו׃ |
| 17. |
אשר־נלחם אבי עליכם וישלך את־נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃ |
| 18. |
ואתם קמתם על־בית אבי היום ותהרגו את־בניו שבעים איש על־אבן אחת ותמליכו את־אבימלך בן־אמתו על־בעלי שכם כי אחיכם הוא׃ |
| 19. |
ואם־באמת ובתמים עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם־הוא בכם׃ |
| 20. |
ואם־אין תצא אש מאבימלך ותאכל את־בעלי שכם ואת־בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את־אבימלך׃ |
| 21. |
וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃ |
| 22. |
וישר אבימלך על־ישראל שלש שנים׃ |
| 23. |
וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי־שכם באבימלך׃ |
| 24. |
לבוא חמס שבעים בני־ירבעל ודמם לשום על־אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר־חזקו את־ידיו להרג את־אחיו׃ |
| 25. |
וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל־אשר־ יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃ |
| 26. |
ויבא געל בן־עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו־בו בעלי שכם׃ |
| 27. |
ויצאו השדה ויבצרו את־כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את־אבימלך׃ |
| 28. |
ויאמר געל בן־עבד מי־אבימלך ומי־שכם כי נעבדנו הלא בן־ירבעל וזבל פקידו עבדו את־אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃ |
| 29. |
ומי יתן את־העם הזה בידי ואסירה את־אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃ |
| 30. |
וישמע זבל שר־העיר את־דברי געל בן־עבד ויחר אפו׃ |
| 31. |
וישלח מלאכים אל־אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן־עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את־העיר עליך׃ |
| 32. |
ועתה קום לילה אתה והעם אשר־אתך וארב בשדה׃ |
| 33. |
והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על־העיר והנה־הוא והעם אשר־ אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃ |
| 34. |
ויקם אבימלך וכל־העם אשר־עמו לילה ויארבו על־שכם ארבעה ראשים׃ |
| 35. |
ויצא געל בן־עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר־אתו מן־המארב׃ |
| 36. |
וירא־געל את־העם ויאמר אל־זבל הנה־עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃ |
| 37. |
ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה־עם יורדים מעם טבור הארץ וראש־אחד בא מדרך אלון מעוננים׃ |
| 38. |
ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא־נא עתה והלחם בו׃ |
| 39. |
ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃ |
| 40. |
וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד־פתח השער׃ |
| 41. |
וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את־געל ואת־אחיו משבת בשכם׃ |
| 42. |
ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃ |
| 43. |
ויקח את־העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן־העיר ויקם עליהם ויכם׃ |
| 44. |
ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על־כל־אשר בשדה ויכום׃ |
| 45. |
ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את־העיר ואת־העם אשר־בה הרג ויתץ את־העיר ויזרעה מלח׃ |
| 46. |
וישמעו כל־בעלי מגדל־שכם ויבאו אל־צריח בית אל ברית׃ |
| 47. |
ויגד לאבימלך כי התקבצו כל־בעלי מגדל־שכם׃ |
| 48. |
ויעל אבימלך הר־צלמון הוא וכל־העם אשר־אתו ויקח אבימלך את־ הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על־שכמו ויאמר אל־העם אשר־עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃ |
| 49. |
ויכרתו גם־כל־העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על־הצריח ויציתו עליהם את־הצריח באש וימתו גם כל־אנשי מגדל־שכם כאלף איש ואשה׃ |
| 50. |
וילך אבימלך אל־תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃ |
| 51. |
ומגדל־עז היה בתוך־העיר וינסו שמה כל־האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על־גג המגדל׃ |
| 52. |
ויבא אבימלך עד־המגדל וילחם בו ויגש עד־פתח המגדל לשרפו באש׃ |
| 53. |
ותשלך אשה אחת פלח רכב על־ראש אבימלך ותרץ את־גלגלתו׃ |
| 54. |
ויקרא מהרה אל־הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן־ יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃ |
| 55. |
ויראו איש־ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃ |
| 56. |
וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את־שבעים אחיו׃ |
| 57. |
ואת כל־רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן־ ירבעל׃ |