| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי ככלתו לדבר אל־שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃ |
| 2. |
ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃ |
| 3. |
ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃ |
| 4. |
ויתפשט יהונתן את־המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד־חרבו ועד־קשתו ועד־חגרו׃ |
| 5. |
ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל־העם וגם בעיני עבדי שאול׃ |
| 6. |
ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את־הפלשתי ותצאנה הנשים מכל־ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃ |
| 7. |
ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃ |
| 8. |
ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃ |
| 9. |
ויהי שאול עון את־דוד מהיום ההוא והלאה׃ |
| 10. |
ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל־שאול ויתנבא בתוך־הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד־שאול׃ |
| 11. |
ויטל שאול את־החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃ |
| 12. |
וירא שאול מלפני דוד כי־היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃ |
| 13. |
ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר־אלף ויצא ויבא לפני העם׃ |
| 14. |
ויהי דוד לכל־דרכו משכיל ויהוה עמו׃ |
| 15. |
וירא שאול אשר־הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃ |
| 16. |
וכל־ישראל ויהודה אהב את־דוד כי־הוא יוצא ובא לפניהם׃ |
| 17. |
ויאמר שאול אל־דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן־לך לאשה אך היה־ לי לבן־חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל־תהי ידי בו ותהי־בו יד־ פלשתים׃ |
| 18. |
ויאמר דוד אל־שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי־אהיה חתן למלך׃ |
| 19. |
ויהי בעת תת את־מרב בת־שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃ |
| 20. |
ותאהב מיכל בת־שאול את־דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃ |
| 21. |
ויאמר שאול אתננה לו ותהי־לו למוקש ותהי־בו יד־פלשתים ויאמר שאול אל־דוד בשתים תתחתן בי היום׃ |
| 22. |
ויצו שאול את־עבדו דברו אל־דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל־ עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃ |
| 23. |
וידברו עבדי שאול באזני דוד את־הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש־רש ונקלה׃ |
| 24. |
ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃ |
| 25. |
ויאמר שאול כה־תאמרו לדוד אין־חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את־דוד ביד־פלשתים׃ |
| 26. |
ויגדו עבדיו לדוד את־הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃ |
| 27. |
ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את־ ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן־לו שאול את־מיכל בתו לאשה׃ |
| 28. |
וירא שאול וידע כי יהוה עם־דוד ומיכל בת־שאול אהבתהו׃ |
| 29. |
ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את־דוד כל־הימים׃ |
| 30. |
ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃ |