| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל־בגדי בגד׃ |
| 2. |
נטעתם גם־שרשו ילכו גם־עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃ |
| 3. |
ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃ |
| 4. |
עד־מתי תאבל הארץ ועשב כל־השדה ייבש מרעת ישבי־בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את־אחריתנו׃ |
| 5. |
כי את־רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את־הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן׃ |
| 6. |
כי גם־אחיך ובית־אביך גם־המה בגדו בך גם־המה קראו אחריך מלא אל־ תאמן בם כי־ידברו אליך טובות׃ |
| 7. |
עזבתי את־ביתי נטשתי את־נחלתי נתתי את־ידדות נפשי בכף איביה׃ |
| 8. |
היתה־לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על־כן שנאתיה׃ |
| 9. |
העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל־חית השדה התיו לאכלה׃ |
| 10. |
רעים רבים שחתו כרמי בססו את־חלקתי נתנו את־חלקת חמדתי למדבר שממה׃ |
| 11. |
שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל־הארץ כי אין איש שם על־לב׃ |
| 12. |
על־כל־שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה־ארץ ועד־ קצה הארץ אין שלום לכל־בשר׃ |
| 13. |
זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף־ יהוה׃ |
| 14. |
כה אמר יהוה על־כל־שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר־הנחלתי את־עמי את־ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת־בית יהודה אתוש מתוכם׃ |
| 15. |
והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו׃ |
| 16. |
והיה אם־למד ילמדו את־דרכי עמי להשבע בשמי חי־יהוה כאשר למדו את־עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃ |
| 17. |
ואם לא ישמעו ונתשתי את־הגוי ההוא נתוש ואבד נאם־יהוה׃ |