| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
כה־אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על־מתניך ובמים לא תבאהו׃ |
| 2. |
ואקנה את־האזור כדבר יהוה ואשם על־מתני׃ |
| 3. |
ויהי דבר־יהוה אלי שנית לאמר׃ |
| 4. |
קח את־האזור אשר קנית אשר על־מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃ |
| 5. |
ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃ |
| 6. |
ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את־ האזור אשר צויתיך לטמנו־שם׃ |
| 7. |
ואלך פרתה ואחפר ואקח את־האזור מן־המקום אשר־טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃ |
| 8. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
| 9. |
כה אמר יהוה ככה אשחית את־גאון יהודה ואת־גאון ירושלם הרב׃ |
| 10. |
העם הזה הרע המאנים לשמוע את־דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא־יצלח לכל׃ |
| 11. |
כי כאשר ידבק האזור אל־מתני־איש כן הדבקתי אלי את־כל־בית ישראל ואת־כל־בית יהודה נאם־יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃ |
| 12. |
ואמרת אליהם את־הדבר הזה כה־אמר יהוה אלהי ישראל כל־נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל־נבל ימלא יין׃ |
| 13. |
ואמרת אליהם כה־אמר יהוה הנני ממלא את־כל־ישבי הארץ הזאת ואת־ המלכים הישבים לדוד על־כסאו ואת־הכהנים ואת־הנביאים ואת כל־ישבי ירושלם שכרון׃ |
| 14. |
ונפצתים איש אל־אחיו והאבות והבנים יחדו נאם־יהוה לא־אחמול ולא־ אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃ |
| 15. |
שמעו והאזינו אל־תגבהו כי יהוה דבר׃ |
| 16. |
תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על־הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃ |
| 17. |
ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה־נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃ |
| 18. |
אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃ |
| 19. |
ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃ |
| 20. |
שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן־לך צאן תפארתך׃ |
| 21. |
מה־תאמרי כי־יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃ |
| 22. |
וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃ |
| 23. |
היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם־אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃ |
| 24. |
ואפיצם כקש־עובר לרוח מדבר׃ |
| 25. |
זה גורלך מנת־מדיך מאתי נאם־יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃ |
| 26. |
וגם־אני חשפתי שוליך על־פניך ונראה קלונך׃ |
| 27. |
נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על־גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃ |