| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
שוטטו בחוצות ירושלם וראו־נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם־תמצאו איש אם־יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃ |
| 2. |
ואם חי־יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃ |
| 3. |
יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא־חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃ |
| 4. |
ואני אמרתי אך־דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃ |
| 5. |
אלכה־לי אל־הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃ |
| 6. |
על־כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על־עריהם כל־היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃ |
| 7. |
אי לזאת אסלוח־לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃ |
| 8. |
סוסים מיזנים משכים היו איש אל־אשת רעהו יצהלו׃ |
| 9. |
העל־אלה לוא־אפקד נאם־יהוה ואם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ |
| 10. |
עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל־תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃ |
| 11. |
כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם־יהוה׃ |
| 12. |
כחשו ביהוה ויאמרו לא־הוא ולא־תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃ |
| 13. |
והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ |
| 14. |
לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את־הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃ |
| 15. |
הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם־יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא־תדע לשנו ולא תשמע מה־ידבר׃ |
| 16. |
אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃ |
| 17. |
ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃ |
| 18. |
וגם בימים ההמה נאם־יהוה לא־אעשה אתכם כלה׃ |
| 19. |
והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את־כל־אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃ |
| 20. |
הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃ |
| 21. |
שמעו־נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃ |
| 22. |
האותי לא־תיראו נאם־יהוה אם מפני לא תחילו אשר־שמתי חול גבול לים חק־עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃ |
| 23. |
ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃ |
| 24. |
ולא־אמרו בלבבם נירא נא את־יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר־לנו׃ |
| 25. |
עונותיכם הטו־אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃ |
| 26. |
כי־נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃ |
| 27. |
ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על־כן גדלו ויעשירו׃ |
| 28. |
שמנו עשתו גם עברו דברי־רע דין לא־דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃ |
| 29. |
העל־אלה לא־אפקד נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי׃ |
| 30. |
שמה ושערורה נהיתה בארץ׃ |
| 31. |
הנביאים נבאו־בשקר והכהנים ירדו על־ידיהם ועמי אהבו כן ומה־ תעשו לאחריתה׃ |