hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
2. |
ואתה בן־אדם התשפט התשפט את־עיר הדמים והודעתה את כל־תועבותיה׃ |
3. |
ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃ |
4. |
בדמך אשר־שפכת אשמת ובגלוליך אשר־עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד־שנותיך על־כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל־הארצות׃ |
5. |
הקרבות והרחקות ממך יתקלסו־בך טמאת השם רבת המהומה׃ |
6. |
הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך־דם׃ |
7. |
אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃ |
8. |
קדשי בזית ואת־שבתתי חללת׃ |
9. |
אנשי רכיל היו בך למען שפך־דם ואל־ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃ |
10. |
ערות־אב גלה־בך טמאת הנדה ענו־בך׃ |
11. |
ואיש את־אשת רעהו עשה תועבה ואיש את־כלתו טמא בזמה ואיש את־ אחתו בת־אביו ענה־בך׃ |
12. |
שחד לקחו־בך למען שפך־דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃ |
13. |
והנה הכיתי כפי אל־בצעך אשר עשית ועל־דמך אשר היו בתוכך׃ |
14. |
היעמד לבך אם־תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃ |
15. |
והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃ |
16. |
ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי־אני יהוה׃ |
17. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
18. |
בן־אדם היו־לי בית־ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃ |
19. |
לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל־תוך ירושלם׃ |
20. |
קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל־תוך כור לפחת־עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃ |
21. |
וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃ |
22. |
כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי־אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃ |
23. |
ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ |
24. |
בן־אדם אמר־לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃ |
25. |
קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃ |
26. |
כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין־קדש לחל לא הבדילו ובין־הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃ |
27. |
שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך־דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃ |
28. |
ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃ |
29. |
עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת־הגר עשקו בלא משפט׃ |
30. |
ואבקש מהם איש גדר־גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃ |
31. |
ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ |